הודעות על פטירתה של

אני מנסה לעשות קצת סדר בעניינים, הראש שלי מלא באינפורמציה, מכיוון שהשבוע ראיתי כבר שלושה סרטים דוקומנטריים בנושא תזונה ומשקל, והמסקנות מייאשות ברובן.

מעל הכל הנתון המזעזע: מבין אלו שהצליחו בכלל לרדת במשקל - רק 5% הצליחו לשמור על המשקל החדש לאורך זמן. כן, שמעתם נכון - חמש אחוז. זה הכל.

מסתבר גם ש-50% מהאנשים זונחים את הדיאטה בשבועיים הראשונים. מבאס? בהחלט.

מומחים בכל העולם מחפשים אחר התשובה, ואין תשובות ברורות, האמת היא שהאנושות במדינות המערביות פשוט עולה ועולה במשקל בקצב מסחרר.

אחת הסיבות היא שלאורך השנים והאבולוציה הגוף שלנו למד לאגור שומנים לעתות מחסור, ליום סגריר. אלא שכיום אין לנו כאלה עתות מחסור, אנחנו חיים בחברה של שפע והאוכל תמיד זמין, כך שבתקופה הזאת הגוף שהתפתח כך שיאגור שומן - זה נתון שמשחק לרעתנו.

על אורח החיים היושבני אין לי מה להוסיף בכלל. פעם היינו צדים את האוכל ואחרי זה עובדים בשדות וכו' וכו', היום אנחנו בקושי יורדים מהבית לאוטו.

בשורה התחתונה- ככל שהמודעות לבריאות, תזונה וספורט עולה, עולה גם משקלם של האנשים.

למה זה קורה?

השפע של המזון הורג אותנו. הקלות, הזמינות, והעובדה שהאוכל מתועש כולו ולכן ממכר, לאנשים קשה לעמוד בזה. זה הפך לחלק תרבותי מהחברה, זה הפך למסחרי ברמות מטורפות - פעם היו ממלאים בתחנות דלק דלק ונוסעים משם, היום יש שם חטיפים מכל הסוגים, וגם בסופר פארם ובבתי המרקחת, בחנויות צעצועים - בכל מקום!

התשובה היחידה שישנה היא התשובה שיש כבר לכולם - תזונה וספורט.

תזונה - הדגש הוא לא רק על צמצום קלורי, לא פחות חשוב מכך שהתפריט היומי יהיה מאוזן (מבחינות יחס פחמימות/חלבונים/וכו'), שיהיו בו כמה שפחות מזונות מתועשים, כמה שיותר מזון "נקי" ולא מעובד ועדיפות לפחמימות מלאות - והמון מים. כמו כן עדיף להפחית את הסוכר ותחליפיו למינימום, כי לטענת מומחים, הסוכר ממכר פחות או יותר כמו קוקאין. לא מאמינים? נסו להוריד את כל הסוכר ותגידו לי אם זה לא היה קשה בטירוף...

ספורט - לא רק אירובי! אלא גם תרגילי כוח. ככל שמסת השריר גדולה יותר, אנחנו נראים רזים וחטובים יותר, אנחנו בריאים יותר, וקל לנו לשמור על המשקל (שריר שורף יותר קלוריות משומן, במילים אחרות, אפשר לאכול יותר ולהישאר באותו המשקל).

במחקר קליני התגלה שלחמשת האחוזים שמצליחים לשמור על דיאטה לאורך שנים יש דבר אחד במשותף, תתכוננו להתאכזב: הם פשוט... לא מפסיקים. גם אחרי שהם סיימו לרדת במשקל והגיעו ליעד, הם ממשיכים להגביל קלוריות ולספור אותן, הם ממשיכים להישקל קבוע, הם ממשיכים לעשות ספורט - בין שעה לשעה וחצי ביום בממוצע.

במילים אחרות?

אין דבר כזה "דיאטה", זאת החלטה שלוקחים לכל החיים.

זה לא זבנג וגמרנו. זה תמיד ילווה את מי שרוצה להישאר רזה ובריא.

אז עכשיו יש לי את כל האינפורמציה, אבל קשה לי להאמין שאצליח לתרגם את הידע התיאורטי למעשים.

האם אהיה מסוגלת להיות בחברת בני הסגולה האלו, חמשת האחוזים שמצליחים גם לרזות וגם להישאר רזים..? אני רוצה לומר שאני בספק, אבל אולי דרוש כאן קצת יותר ביטחון ונחישות? אחרי הכל הצלחתי להעביר שנתיים מהחיים לא סתם בדיאטה אלא בהרעבות, ב-400 קלוריות ליום. שזה דפוק וחולה והביא אותי לאן שאני נמצאת היום, לא רק שהשמנתי עם ריבית מטורפת, גם התגלגלתי לכל העולם הפסיכיאטרי משם. אבל כן, אני מניחה שזה הצריך כוח רצון. 

בקיצור,

I don't know.

היות וזה גם ככה בראש שלי כל היום, לפחות עדיף להפוך את האובססיה הזאת למשהו בריא.

אני יכולה רק לנסות.

ניסיתי כבר עשרות אולי מאות פעמים

קשה לי להאמין שהפעם זה יהיה אחרת

אני כבר מאבדת תקווה

אבל אני משתדלת לא להתייאש סופית.