לפעמים קשה להגיד מה אנחנו באמת חושבים או מרגישים, גם אם זה חיובי וגם אם זה שלילי. לפעמים זה בגלל אותו אחד או אחת שאתה אמור להגיד את זה להם, לפעמים בגלל הדעה, המחשבה או העובדה עצמה של אותה אמירה שאתה רוצה להגיד. לפעמים זה רק הפחד מהתגובה שלו או שלה או אפילו שלהם אם זה בקבוצה, או הפחד מלהגיד את זה בקול רם, גם אם זה בלכתוב ולהעלות את זה על נייר, או על המסך במחשב או בהודעה בפלאפון. תמיד יש לנו קושי בלהגיד מה אנחנו באמת חושבים ומרגישים, ולפעמים בסופו של דבר זה מה שהורס הרבה חברויות ומערכות יחסים, למרות שבמקרים רבים זה כל היופי בחברות עם אדם מסוים או במערכת יחסים עם מישהו, זה משאיר מקום לדמיון ולמחשבות נוספות לעלות, לחשוב שוב על מה שהתכוונת להגיד ונותן לך הזדמנות למצוא את המילים הנכונות ולהגיד אותם בזמן הנכון, גם אם לפעמים זה מרגיש נכון לגמרי ומגובש מבחינת הדעה, תמיד יש לנו נטייה להתחרט על שאמרנו מה שאמרנו.
כשמדובר במעשים אנחנו יכולים לתת להם משמעות גדולה יותר מאשר למילים, כי מעשים נראים חזקים יותר ממילים בדרך כלל, אבל אמירה של מספר מילים במשפט לפעמים חזקה הרבה יותר מכל מעשה שהוא. אפשר להתווכח ולדון בנושא הזה במשך שעות, ואפילו אני אחרי זמן רב שחשבתי על כך לא הגעתי למסקנה ברורה ואחידה לגבי זה. יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון כשמסתכלים על מעשים ומילים, בגלל שלכל דבר יש משמעות שונה וכל אחד יכול לפרש דבר מסוים בצורה שונה. למילים ולמעשים יש משמעות גדולה, ולפעמים אנשים מפספסים אותה (אבל זה גם לא כ"כ טוב לתת למילים או מעשים מסוימים יותר מדי משמעות ולהיות נורא מקובעים עליהם).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Optimist
