אין יותר מדי מה להגיד בתקופה כזאת. התקופה הזאת לאחרונה לא ממש נחמדה או נעימה לאף אחד.
זה קשה למשפחות ולקרובים של אותם החיילים שנהרגו, לחלק שאפילו לא מקורבים זה קשה כמעט באותה מידה, וזה עצוב.

המצב הזה מעציב אבל זה לא מונע מאיתנו להפסיק לחיות, אמנם צריך להיות בכוננות ולשמוע חדשות כל היום כדי להתעדכן ולדעת מה קורה עם הצבא שלנו ועם המבצע-מלחמה הזה בכלל, וכן, להישאר ליד מקומות מוגנים אבל בכל זאת אנחנו כן צריכים לחיות, עד כמה שאפשר, ולהמשיך בחיינו עם תקווה ואמונה בצבא שלנו ובכך שהכל יגמר במהרה ובשלום, ללא כל הרוגים נוספים.

חוץ מזה, בלי קשר למצב אבל עם קשר די הדוק, מחר אני הולכת להיות בת 16.
יום הולדת בצל המלחמה זה לא יום ההולדת הכי טוב או כיף, אבל זה גם לא ממש משנה לי, אני רק רוצה שהכל יגמר כבר ושיהיה טוב.
 
 

 


בתקווה שיהיה שבוע שקט,
אנה.