יושבת על הגדר

שוב במסך העריכה הלבן, מדלגת מבלוג לבלוג לא זוכרת מה פרטי הכניסה של איזה בלוג אבל זה גם לא באמת משנה

פה הנקודה האחרונה היא לפני יותר זמן והיא קצת הרבה לא רלוונטית אבל כתובה דווקא יפה.

מרגישה קטנה וחסרת משמעות, העולם הפך גדול יותר או שהתפיסה שלי הצטמצמה, פעם להציל את העולם היה נשמע כמו רעיון נחמד

היום אני רוצה בסה"כ להנות מההוויה שלי, לא להתעייף מידי, שלא יהיה לי קר מידי ולא חם מידי, טמפרטורת ביניים נוחה כזו 

חדשות, תחזית ותוכניות טלוויזיה גרועות שמתחלפות, עם הכלבה ועם בן הזוג, שכולם ישארו במקומם, לא מעוניינת לעבוד קשה בשביל להיות חזקה יותר

אני לא אציל את העולם, אולי בגלגול אחר אבל אני מי שאני ולא נבחרתי למשימה הזו, לא נועדתי לה

משתדלת להיות נוכחות חיובית, אורחת מנומסת בעולם, ממחזרת כמה שאפשר, מאמצת את הכלב שלי, תורמת כשמתאפשר, לא אוכלת בשר, עדיין חוטאת עם מוצרי החלב ודגים לפעמים, פעם קצת התנדבתי, אולי אחזור לזה שוב מתישהו, מאכילה חתולים מתחת לבית, גם את אלו שלא קבועים, אולי כשתהיה לי קרקע יציבה יותר אוכל לקבל חתולים וכלבים לאומנות, אולי יהיו לי פחים למיון זבל מתחת לבית ואוכל למיין יותר טוב את הזבל ולא רק את הבקבוקים, כן הפסקתי להעיר להורים שהם זורקים את בדל הסיגריה על הרצפה, הם פשוט לא מקשיבים לי, לאחרים אני עדיין מעירה כשמזדמן לי, מנסה להיות טובה יותר ממקום ההעבודה הדורסני וחסר הלב שלי, אבל לא בטוח שאוכל לשנות אותו, להתפטר בכל מקרה אני לא יכולה כרגע כי יש לי שכר דירה לשלם, מנסה להיות אחות טובה, בת טובה, בלהיות נכדה אני קצת כושלת, אבל כנראה שרובנו... לא מצליחה לטפל בעציצים שלנו, כן משפרת את יכולות הבישול, הכביסה שאני מקפלת היא לא מדוגמת אבל בעיניי היא לא אמורה להיות, 

בינונית כזאת, שקטה, לא הופכת עולמות ולא דרמטית, מתונה מאוזנת, מאזנת גם את בן הזוג, קצת נינוחה יותר ופחות חשדנית, מנתחת בוחנת, בוהה בחוסר תאקט לפעמים.

אבל... אולי זו לא עצלות, אולי זו לא בינוניות, אולי אם אקח קצת תוספי ברזל אני אשתפר.