יש גבר אחד, קצת שרירי קצת שזוף. קצת כריזמטי וקצת מושך. כל פעם מזמין אותי וקורא לי ואני כמו מגנט ישר נעה לכיוונו. בחיים לא יכלתי להסביר את זה, אפילו היה בנינו משהו פעמיים -שלוש. אבל עכשו זה עיתוי רע.
אני לא יכולה , אני תפוסה אמרתי והוא תמים , זה בסדר נשב כידידים.
שאתנגד?
המוח אומר כן!!! תתנגדי!!
ואני מוצאת את עצמי יושבת במעלה ההר והחושך עם אדם שהמשיכה המינית שלי אליו שואפת עד אינסוף ואני משחקת אותה ,שנונה ונונשלטית, כולי קרה מרוחקת ושולטת במצב.
ומבפנים? בוערת ומתה להסתער על הבריאה המושלמת שיושבת ככה ברוגע לצידי.
הוא מניח את ידו על רגלי ומסתכל אל השמיים, מחפש משהו. ואני חצי איתו וחצי בראשי, איך אני תמיד מדמיינת לעצמי תרחישים כאלה בראש?! ישבנו על פק״ל קפה על ההר השחור כשלנגד עניינו פרוסים קיבוצים אשר מבצבצים באורות ואנחנו צוחקים על ניידת שנוסעת ונעלמת .
והוא שוב מחפש משהו בשמיים.
איזו שנינות ואיזה צחוק אני חושבת לעצמי , אין כאן אף אחד חוץ ממנו ופתאום הכל נראה כל כך קל. אז הוא אוחז בברך שלי ומסתכל עליי ואני עושה את עצמי כלא שמה לב , מסתכלת על האורות הקטנים וחושבת לעצמי, שלא ינשק אותי כי אני לא אצליח להתנגד ואני של מישהו אחר עכשו.
אני של מישהו אחר עכשו , נאמר בראש אלפי פעמים בלחץ כשאני מרגישה את היד שלו כמעט לא נוגעת ומזיזה את שיערי בצד שמאל , רק שלא ינשק אותי כי אני לא אצליח להתנגד אני של מישהו אחר עכשו כמה הייתי רוצה את השפתיים האלו על שפתיי רק שלא ינשק אותי!!
אז הוא הביא לי נשיקה אחת, ושניה בצוואר ואני מתנתקת ,נותנת לו לסחוף אותי במגע של השפתיים שלו על העור שלי ועל המחשבות על כמה אני רוצה שהוא ימשיך לנצח.
הוא מתנתק ממני ומסתכל אל השמיים ,מחפש משהו.
״מה אתה מחפש?״ שאלתי ונעניתי ב״כוכב נופל, אני רוצה לבקש משאלה. לנשק אותך״
אלוהים אדירים ,נשק אותי כמה שרק תרצה !!
רגע ,לא. אני לא יכולה אני של מישהו אחר עכשו.
והוא מסתכל עליי ואני רואה את העיניים הנוצצות והוא רוכן אלי ושם את היד הנעימה שלו על הלחי שלי ולוחש לי כמעט על הפה ״המשאלה שלי תתגשם?״ ואני מתרחקת, כמעט כמעט מתעלפת. ״תחזיקי את עצמך״ נאמר בראש וחוזר חלילה. הוא רוכן אליי ואני מתרחקת ,נאבקת ביצר לטרוף ולהשתגע.
במבט לאחור ,מזל שהתרחקתי.
במבט לאחור ,כמה הייתי רוצה שהעיתוי לא יהיה כזה גרוע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
