לא הייתה לי מוטיביציה לכתוב. והמוטיבציה לבלוג הזה לרוב זה חרמנות, יאוש או עצבים...או חשק לחלוק את חיי עם אנשים שלא פגשתי מימיי.

*

לפי הסטטיסטיקה אני אמורה לפגוש מישהו בקרוב. מצד שני, לא ראיתי אף אחד מעניין ולא משנה עד כמה אני חרמנית ושיכורה אף אחד לא מושך אותי ברמה שבא לי לזרום לסטוץ. לפני כמה שנים בטח הייתי מספיקה כבר לעבור על 2-3 אבל לא בא לי. בא לי סטוץ אבל אין לי חשק לסמול טוק עם בחורים סליזיים ולגלגל עיניים בזמן שהם מדברים יותר מידי רק בשביל להגיע לסקס (שהרבה פעמים גם לא עומד בציפיות). 

*

ניסו לשדרך לי 3 בחורים בחודשיים האחרונים. אף אחד לא בטעם שלי.

*

אני אולי נשמעת ממורמרת אבל אני דווקא בסדר גמור. אם לא הייתי מתלוננת, הבלוג הזה לא היה קיים!

*

משהו שלמדתי השנה: אם את מתחילה לצאת עם מישהו ויש כמה סימנים בהתנהגות שלו שמזכירים לך מישהו אחר שהיית איתו ולפי הניסיון שלך זה נגמר רע - אל תתני יותר מידי צ'אנסים. אני עצבנית על זה שאני עדיין עצבנית. לא מאמינה שנתתי למישהו הזדמנות והייתי נחמדה אליו ופתוחה למרות כל המינוסים ובסוף הוא חטף סיבוב וזרק אותי. אף פעם לא זורקים אותי! האגו! אוי לא האגו שלי! אבל בסדר קורה, אני מאוד שמחה שאני לא יוצאת איתו יותר (לקח לי רק כמה ימים להבין את זה למזלי). אני מאמינה בקארמה ויהיה לו הרפס.

כמו שאמרה המשוררדת הדגולה קלי קלארקסון, what doesn't kill you makes you stronger.

*

לא יודעת אולי אני אסע ואשים פתק בכותל.

אלוהים, בבקשה שהפעם הזין הגדול יהיה מחובר לבחור חמוד עם אופי טוב. 

לא ביקשתי כלום כל חיי ואני בכלל אתאיסטית. אבל בוא תעשה לי ג'סטה באמאשך. 

xoxo suggar