אני כל כך עייפה. אני לא נוהגת לכתוב על החיים שלי מעבר לנושאים מסויימים אבל השבועות האחרונים היו עמוסים ולמרות שזה כיף להיות עסוקה ולהיות בסביבת אנשים, בסוף כשיש לי זמן להיות לבד בלילה, אני פשוט רוצה לישון. ואם בן אדם של לילה רוצה לישון לפני-11 אז כנראה הוא באמת עייף.

בכל מקרה, כהמשך לפוסט הקודם, יצאתי לדייט עם הבחור. להפתעתי לא היה מזעזע והוא לא יצר רושם של creep. ישבנו כמה שעות טובות ודיברנו והיה ממש נחמד. סה"כ הוא נראה כמו בחור טוב, באמת. הבעיה היא שכבר יצאתי עם כאלו שנראו לי קצת נחמדים קצת פרווה ובסוף התברר שהם היו אפסים שבזבזתי עליהם זמן סתם ככה. אז אני לא יודעת עד כמה הוא אמיתי למרות שהוא לא מזכיר לי באופי אף בחור שיצאתי איתו בעבר.

אני לא יודעת. אני שונאת את ההרגשה שגבר מתחיל להתנהג איתי כאילו שאנחנו מינימום יוצאים כמה חודשים. נגיד שהוא אומר לי שהוא דואג לי אם אני הולכת לבד הביתה וכבר מאוחר, או כשהוא מחמיא לי על איך שאני, או שהוא אומר שהוא רוצה לראות אותי ומציע שנפגש יומיים אחרי הדייט...

אולי כי אני לא בן אדם כזה. אני בחיים לא אדאג למישהו שאני מכירה שבוע או ארגיש צורך לראות אותם (וגם אם כן אני לא אודה בזה). מה גם פה יש לי תסביך? או שזה לגיטימי? 

ממש בא לי סקס ואני לא נותנת לעצמי לזרוק רמזים ולקבל את זה מהר יותר. גם ככה שמתי לעצמי בלוק מנטלי כשאני איתו כי אני עדין מרחרחת את הסביבה. רק חבל שכבר כמה ימים אני מתארת בראש איך זה יהיה לשכב איתו. זה הכל סקרנות אני אומרת לכם.