"אז מה מרתיע אותך במערכת יחסים? ממה בדיוק את מפחדת במחוייבות?"

ובאותו רגע אני חושבת שסה"כ נחמד לי ואין לי ממה לפחד. כאילו, באמת, ממה אני מפחדת? מה כבר יכול לקרות?

(ד"א "מה כבר יכול לקרות?" זה המוטו שלי בחיים שהביא אותי למקומות שונים ומשונים)

ואני תוהה מה אני אמורה לענות. כי לא בא לך על ההתחלה להגיד לבן אדם שאת סה"כ מפחדת להפגע ושאת לא סומכת על אף אחד. 

וזה מבאס. כי רגע אחד אני נהנת ורגע שני אני לבד בבית חושבת יותר מידי ורוצה להיות לבד לנצח. כי אם אפילו עם בחור כמוהו זה יגמר ככישלון אז אני כבר לא אדע עם מי צריך לצאת בשביל שזה ילך. אבל בסדר. בינתיים אני זורמת.

השני החליט ליצור איתי קשר. לא עונה ולא מעוניינת יותר.

גיליתי היום שיש לי הרבה קוראים קבועים ומנויים. וזה דיי נחמד שמישהו בהסכמה רוצה לקרוא את החפירות האינסופיות שלי. 

הסוד שלי להיום: יש לי חולשה לנשיקות על המצח.