אם אני צריכה להאשים מישהו בדפקות שלי ובשריטות ההכי עמוקות שיש בי זה אותו.

הוא לא עושה את זה במכוון.. הוא אוהב את המשפחה שלנו מאוד, אפילו יותר מידי, אבל הוא פשוט חולה נפש.

הוא לא מבין וכנראה גם בחיים לא יבין כבר איך העולם הזה עובד ואיך אנשים נורמאליים חושבים או מתנהגים..

אני יודעת שהכל בא מכוונות טובות ובאמת כואב לי הלב שאני אומרת את זה עליו.

אני אומרת את זה באהבה ולא בקטע רע. יש לו באמת בעיות.

המשפחה משלמת את המחיר.

אני משלמת את המחיר.

ברוך השם איכשהו כולנו כלפי חוץ נראים בסדר גמור, אפילו יותר מבסדר.. אנשים אידיאלים שבאמת בכל מקום תופסים מאיתנו.

כולנו אימי, אחותי, אחי ואני, אנשים מרשימים גם במראה וגם באישיות. אבא שלי לא.. הוא מטמטם את כולנו. רק איתו לפעמים אני מסוגלת לאבד את השפיות שלי גם. בעבר הייתי לוקחת לתשומת ליבי כל  מילה שיצאה לו מהפה. זה גם למה נדפקתי כל כך.. הוא אומר דברים שהוא שנייה אחרי זה לא זוכר, פוגע, משפיל, מעליב. ואני, ילדה בת 10 מעצבת לפי השטויות שלו את הדימויי העצמי הזה.

אם אבא אמר לי שאני זבל, חוצפנית ושלא יצא ממני כלום - אז כנראה שאני זבל ושלא יצא ממני כלום.

אם אבא אמר שאני לא נראית מספיק טוב כדי להיות כתבת חדשות בטלויזיה - כנראה שאני מכוערת.

אם אבא אמר שאני אוכלת יותר מידי - כנראה שאני שמנה. ואני עוד אגרום לו להכריח אותי לאכול.

רק כשגדלתי ויצאתי מהבית לצבא וראיתי איך אנשים מכל סוגי האוכלוסיה בארץ, אנשים זרים שלא רגילים אלי ולא יודעים עליי כלום.. ברגע שראיתי איך הם מקבלים אותי ומה הם חושבים עליי כל הדימויי העצמי שלי תפס סיבוב!!

אנשים מעריכים אותי, באים להתייעץ איתי וחושבים שיש לי עצות חכמות ולעניין ואוהבים לבוא לדבר איתי! הפכתי לכותל בבסיס!! כנראה שאני לא כזאת זבל אחרי הכל!

ה"אלפא מייל" בבסיס התאהב בי ברמות שלא הייתי מתארת לעצמי שמישהו יכול להתאהב בי ככה!! הוא סוג של אל יווני חח יכול להשיג כל אחת!! אבל החוסר ביטחון שלי גרם לי פעם אחרי פעם לברוח והוא המשיך לרדוף! הזוגיות שלנו הייתה על הפנים, אבל זאת כבר אשמתי ואשמת השריטות שלי, אבל צברתי מהקשר הזה המון מסקנות לגבי עצמי ולגבי השקפת עולמי!!

כנראה שאני לא כזאת מכוערת, התחלתי להאמין באהבה, לא האמנתי באהבה בכלל.. בטח שלא האמנתי שאני אוכל ואצליח לאהוב!! הוא גרם לי להאמין שגם לי זה מגיע ויבוא יום וגם אני אתחתן, אקים משפחה..

עכשיו אני יותר מודעת לעצמי, משדרת הרבה עוצמה, אני אישה חזקה.. מה שלא הורג אותך מכשל אותך.

אבל עדיין, אם מישהו יצעק "שמנה/מכוערת וכו' סתם ככה ברחוב אז אני אהיה כנראה הראשונה שתסתובב.. קשה להתנתק מהרגלים ישנים.. 

אז כן. אני מתה על אבא שלי, הוא אדם טוב! באמת באמת טוב! והוא אוהב אותי הכי בעולם, אבל הוא משוגע.

עם כל האהבה שבעולם אני מאשימה אותך אבא.

מאשימה אותך שיצאתי דפוקה. 

מאשימה אותך שאני ביקורתית ואנטיפתית.

מאשימה אותך על ההפרעות אכילה.

מאשימה אותך על הקושי בלהחזיק מערכת יחסים.

מאשימה אותך שתמיד, אבל תמיד, אני ארגיש פחות מאחרים.

אבל תודה לך.

תודה שהראת לי בדיוק איך לא להתנהג.

בזכותך אני הבחורה  שאני היום, לא יודעת מה איתך אבא אבל אני דיי מרוצה.