יותר מידי זמן לא פרקתי פה.

התחלתי לקחת כדורים פסיכיאטריים, המצב איתם ממש ממש השתפר פלאים!! אני הרבה יותר רגועה, אפשר לדבר איתי בלי שאני אתפוצץ וכבר לא כל שטות קטנה מוציאה אותי מאיזון נפשי.. בשבועיים האחרונים אפילו הקאתי רק פעם אחת ואני מרגישה באמת שינויי מטורף.. אולי באמת אי אפשר להבריא בלי זה..

אני עכשיו ממש לקראת סיום הפסיכומטרי, אני בקושי לומדת, אבל אני לא לחוצה על זה, המצב שלי מספיק טוב גם בלי להשקיע יותר מידי.. מקסימום עושים שוב פעם.. בקטנה.. זה לא שסבלתי.. בכל מקרה, מה שהכי יושב לי על הלב..

מאז שאני והאקס נפרדנו אפשר לומר שהבנתי את כוח הנשיות בכללי ואת הנשיות שבי בפרט.

לפניו הייתי מאוד ילדה חסרת ביטחון ומפחדת. גם אחריו הייתי. אבל אחריו ראיתי פתאום שלא מפסיקים להתחיל איתי. 

זה היה ממש מצחיק אותי בהתחלה, לא הצלחתי להבין את זה. ובאמת בחורים שלא הייתי חושבת לשנייה שיתחילו איתי..

בכל מקרה, כבר חודשיים שאני בקשר עם מישהו, יצאנו שלוש פעמים והלכתי אליו לסרט פעם אחת והשתעשענו קצת ואז אחרי שבוע כבר ניתקנו קשר. בזמן שהיינו יוצאים בחור שהיה אצלי בעבודה הציע לי לצאת, סירבתי כי זה לא מתאים לי לצאת עם כמה אנשים במקביל,כשבוע אחרי שהבחור הראשון ואני הפסקנו לתקשר, הבחור השני שלח לי הודעה לבדוק מה קורה ואם אני עדיין יוצאת עם מישהו.

אמרתי לו שלא וקבענו לצאת.. יצאנו והיה ממש כיף והיינו אמורים לצאת שוב ביום חמישי.

אבל הייתי חולה, ולחברה הייתה יום הולדת, אז אמרתי לו שנקבע לשבוע הבא ותכננתי ללכת לאיזה שעה ליום הולדת של החברה, להגיד מזל טוב ולחזור הביתה. הלכתי ליום הולדת, חברה אחרת שלי הביאה ידיד שלה שהיה איתה במכינה, ישבנו, צחקנו, היה חיבור טוב ואז הוא התחיל איתי. 

איכשהו מצאתי את עצמי ביום הולדת של חברה שלי, בכלל לא מדברת עם החברים שלי ונמצאת בערך חמש שעות רק איתו. ורק הוא גם עניין אותי. הוא הבהיר לי מהר מאוד שגם אני מעניינת אותו.. איך שהו יצא ששכבנו. כל כך לא מתאים לי לשכב עם בחור שאני בכלל לא מכירה. לא משנה שהוא בחור נדיר, חכם בצורה יוצאת דופן, אתלטי, גבוה, עיניים ירוקות, שיער כהה, רגוע ואצילי ברמה כזאת שאפילו בי הוא מעורר ביטחון. 

חשבתי ששם זה יתחיל ושם זה יגמר.מנחמת את עצמי שאין שום דבר רע בקצת שעשוע כל עוד את לא מפתחת ציפיות. 

הוא חשב אחרת. הוא היה מקסים. הוא רצה שניפגש גם אתמול. אז הוא בא אליי בבוקר, היינו יחד עד אחר הצהריים והיה לי הכי כיף בעולם! הוא כל כך מעניין והוא כל כך אמיתי! כל כך לא מרוכז בפוזה או בלנסות להיות משהו שהוא לא. הוא פשוט הוא, וזה הכי מגניב שיש.

הוא רוצה לבוא גם יום ראשון, ואני אמורה לבוא אליו גם בשלישי. לפעמים קורים דברים כל כך לא צפויים. נדיר שמישהו מרגש ומעניין אותי בכלל. הוא בפחות מ24 שעות הצית בי משהו שהרבה זמן היה כבויי. הצית בי עניין. הצית בי סקרנות. הצית בי את החשק.

לא יודעת למה, אבל כשאתמול בערב הבחור הראשון שיצאתי איתו הזמין אותי אליו לסרט אז הסכמתי. אולי כדי לבדוק אם אני באמת לא מעוניינת בו ואולי כי זה סתם מתרפד לי את האגו שהוא עדיין רוצה לפגוש אותי בכלל. שתינו יין, שתינו וודקה, ראינו סרט ושכבנו.

אכלתי כאפה על עצמי. איך נוצר מצב שמלהיות הבחורה הכי בתולית בעולם, בחורה שאפילו לא מתנשקת בדייט ראשון, בחורה שהאידיאל שלה זה לשכב עם מקסימום 5 גברים עד החתונה, איך דווקא הבחורה הזאת שכבה עם שני גברים ביום?!?!

ושני גברים מדהימים...

אני לא מרוצה ממה שעשיתי. אני גם לא מתחרטת. בסך הכל נהנתי, הכל מוגן, בערך, אבל איפשהו אני לא מצליחה להתנער מתחושת הזולות העוטפת אותי. איפה נדפקתי?? איפה התמימות שלי!?!? איפה ה "לשכב רק עם אהבה" ?! 

אני יודעת שכולן סביבי שובבות לא קטנות. אין לי שום דבר נגד זה, מרגיש לך טוב להתנשק בדייט ראשון אז לכי על זה! מרגיש לך טוב לשכב עם מישהו בדייט ראשון אז לכי גם על זה!! אני הבחורה הכי לי שופטת בעולם! אבל לא בא לי בטוב שלי זה בא בטוב. לא מתאים לאידיאל שגיבשתי לעצמי.

מצד שני, אם לא עכשיו אז מתי. זאת כביכול התקופה הכי יפה של חיינו. שנות ה20 המוקדמות. התקופה שלאחר השיחרור ועד האוניברסיטה. לפני שהחיים מקבלים תפנית רצינית. הרי, בכל מקרה זוגיות זה לא מה שאני מחפשת עכשיו. אז למה להיות לגמרי לבד? אולי בחור פה ובחור שם זה בסדר? כל עוד אני שומרת על עצמי מלא לפתח רגשות וציפיות אז מה כל כך רע בזה בעצם?

אבל אני מרגישה שמשהו בי נכבה. 

אותו המשהו שהבחור מהיום הולדת איכשהו הצליח להדליק בי. הוא התייחס אליי כל כך יפה.

לא נתן לי לשנייה להרגיש שמה שעשינו היה זול ולא בסדר. אלא להפך, הרגשתי כאילו אנחנו ביחד כבר תקופה. הייתה קירבה מדהימה ואיכפתיות שלא ציפיתי לה. והחיבוק של אחר כך, והלישון ביחד, לשים את הראש על החזה שלו לשמוע ולהרגיש את דפיקות הלב שלו הולכות ומתגברות ככל שהקיצי קרב יותר ויותר לאזור האסטרטגי.הוא כל כך יפה. כל כך אמיתי. בגלל שזה התחיל כדבר שלא היה אמור להתפתח אז גם אני הייתי הכי אמיתית. לא מתאמצת ליצור תדמית או לשמור על תדמית. לא חושבת על כל מילה פעמיים, אני הכי אני והוא הכי הוא. הכי חשוף . כמה שזה "מלוכלך" לשכב עם בחור שאני בקושי מכירה זה הרגיש הכי נקי שיש. 

בא לי שהוא כן יבוא מחר. בא לי שאני כבר אלך אליו בשלישי. 

סוף סוף מישהו שמעניין אותי באמת. 

אולי זה כן צריך להיות הכיוון לעכשיו. לא צריך לחשוב יותר מידי, אני לא רואה את עצמי בזוגיות בזמן הקרוב כי וואלה, בשלב הזה כשאני מסיימת פסיכומטרי, עובדת כדי לחסוך לטיול בקיץ ובידיעה שכשאני חוזרת אני נוסעת שוב לעבוד בחו''ל ואחר כך תאילנד ואז כבר לימודים זה דיי ברור לי שאין מקום לבן זוג בחיי. בטח לא עד שאני אצא מכל החרא שלי עם הבולמיה וזה..

מחמיא לי ממש כשמישהו רוצה אותי. שלושת הבחורים שדיברתי עליהם עכשיו במקרה שלושתם אתלטים שנראים אחד אחד כמו ממגזין של אברקומבי.

הרקורד שלי הולך ומתמלא בגברים שכל אחד מהם יותר מושלם מהשני.. לפחות לא מתפשרת.. עדיין אני לא מבינה איך הם בוחרים אותי בכלל.

משהו אני עושה נכון..אבל לא נראה לי שאי פעם אני אבין מה.

רק שימשיך ככה. עדיף יותר מידי מפחות מידי.. בין היתר כוח ההשפעה שיש לבחורים עליי זה שההתעסקות בהם מחליפה לי בראש את המחשבות הטורדניות והכפייתיות של הבולמיה במחשבות אחרות.. וזה נחמד (: