מתוקף היותי בחורה. זה מה שאני. זה מה שאני כבר מרגישה.

חזרתי עכשיו מ"דייט". דייט שני עם הבחור.

בחור שלמרות שבהתחלה לא רציתי לצאת איתו- התעקש שוב ושוב וחשבתי אולי באמת יש כאן משהו.

אז יצאנו פעם ראשונה, הוא נישק אותי וכעסתי, באיזה קטע מנשק אותי בדייט ראשון?! פשוט קופץ עליי?!

בחור שלא רציתי לראות אותו שוב.

בחור שביטלתי לו כבר פעמיים ובכל זאת הציע עוד הפעם..

בחור שאמר את כל הדברים הנכונים."את נראית לי בחורה ששווה להשקיע בה" , "את הבחורה הכי מיוחדת שיצאתי איתה בזמן האחרון",

"את סקסית", "את יפה", "יש לך גוף יפה" , "אני רק רוצה לעשות לך טוב"..

ושתיתי. ממש ממש טיפה, אז זה בכלל לא תירוץ.. אבל נתתי לו "לעשות לי טוב".

כבר לא נעים, כמה פעמים את יכולה לעצור אותו מלפתוח לך את המכנסיים?

כמה פעמים את יכולה להגיד לו שהוא חצוף ושיפסיק?

אז הוא "עשה לי טוב". לא מכחישה, זה היה נחמד. לא רציתי את זה אבל זה בהחלט היה נחמד.

וחשבתי שזה נגמר, יותר מזה כבר לא יקרה כאן.

הוא נשכב עליי, חסר חולצה, במושב האחורי באוטו הקטן שלו, וזה היה לי נעים.. 

ליטפתי לו את הגב, הזרועות, החזה.. למרות שכעסתי זה היה לי כיף .. אני אוהבת ללטף אותם..

הוא ניסה שוב לפתוח לי את המכנסיים. שוב ידיים מגששות.

"גיא, תפסיק" 

"אז אולי תרדי לי קצת?"

בחור אחד אמר לי פעם שהעניין הדדי. אני יורד לך את יורדת לי. כמובן שהוא לא אמר את זה לפני שהוא ירד לי. כאילו מישהו ביקש ממנו בכלל.

אבל איפה שהו זה נצרב לי בראש.

אני לא יכולה לא לרדת לו אחרי שהוא ירד לי.

אז אמרתי לו בסדר, אבל קצת.

בלי להתריע הוא גמר לי בפה. ועוד העז לכעוס עליי שפלטתי את זה עליו.

אני רוצה להיגעל ממנו. להיגעל מעצמי. לאן הגעתי?! לא רציתי את זה. לא איתו ולא בפעם הקודמת.

אבל אני לא נגעלת. פיתחתי אדישות.

איך אני אמורה לספר את זה לפסיכולוגית שלי?

טוב, מסכן.

יש לו זין קטן.