שוב נתתי לעצמי לשקוע, שוב אוכלת בלי בקרה ובוכה מחרטות אחר כך.
כבר שבועיים בערך שאני אוכלת בלי חשבון.
מה נראה לי?!
עוד בדיוק כשמתחיל הקיץ אני נותנת לעצמי ככה להתנפח?!
כאילו אין לי בכלל עוד מה להוריד גם ככה...
נפלתי כמה פעמים..
כל השרשרת נפילות המסריחה הזאת התחילה בגלל פורים והמשלוחי מנות שלה.
סעמק.
אבל היה לי ממש כיף בפורים (:
התחפשתי למנקה/ חדרנית, כן, קצת רפרנס לסרטי פורנו, אבל זה פורים והייתי שווה. אז מותר ואף רצויי.
נגנב לי המטאטא נוצות האדום הקטן והחמוד שלי אבל לא נורא..
שנה הבאה בא לי כיפה אדומה..
קיצור,
מאז שהשתחררתי עברה חצי שנה.
החלטתי לסכם מה שעשיתי עם עצמי.
עבודה- אני הכי טובה שם וכולם אוהבים אותי, המטבח, הבעלים, האחמ"שים, הברמנים, המלצרים והלקוחות.
פסיכומטרי- קיבלתי ציון מעל הממוצע אך עדיין ממש לא מספק. עוד חודש אתחיל ללמוד לזה שוב באופן עצמאי.
חברות- שמרתי על קשר עם כל החברות שלי מהצבא, את החברות מהבית אני מודה שאני מזניחה אבל הקשר מספק.
בחורים- יצאתי עם דיי הרבה בחורים מאז השחרור.. אפשר לומר שהרבה יותר השתחררתי והפכתי לבחורה אולי אפילו משוחררת מידי פעמים.
יש מצב שאני קצת נצלנית ומנוכרת. בכל זאת אני לא מחפשת כלום ואהבה לא תפרח עם אף אחד בזמן הקרוב אז יוצא שאני סתם משתמשת בבחורים כדי להעביר את הזמן וכשמיציתי אני מעבירה הלאה.. צריכה להתאפס על עצמי בקטע הזה.
בולמיה- עשיתי התקדמות ענקית לדעתי. אני מקיאה הרבהההה פחות, תקופות ארוכות שבכלל לא.
נפשית-הפסקתי עם הטיפול הפסיכיאטרי בגלל תופעות לוואי של הכדורים, אבל אני מחכה לפגישה אצל הפסיכיאטרית כדי שתתאים לי מרשם חדש.. אני צריכה את זה, וחוץ מהתופעות לוואי זה עשה בי באמת פלאים..
משפחתית- יש אפס אנד דאונס. כל עוד אני נחמדה להורים הם נחמדים אליי.. כל עוד אני נראית בריאה ושפוייה הם רוצים לרצות אותי.
בקרוב יחידת דיור ! D:
הסוכנות היהודית- התקבלתי, שובצתי, וביטלתי. הפסיכולוגית הפסיכיאטרית והדיאטנית המליצו נחרצות שעדיף שאני לא אסע כרגע כי אני לא הכי יציבה עדיין. אז אמרתי להורים והצבתי תנאים. כלב, רכב, ויחידת דיור משלי. אני חשובה להם למרות הכל אז יוצא ככה שבחודשים הקרובים אני נשארת בבית ועוד מעט נעשה קצת שיפוצים (;
השכלה- נסגרתי סופית על הכיוון האקדמאי שאני רוצה ואני אעשה הכל כדי להתקבל.
משקל- לא ירדתי במשקל. מאז שנהייתי טבעונית אפילו עליתי. הממד היחידי בחיי שלא עמדתי בו ביעד זה הממד הגופני.
שונאת את איך שהגוף שלי נראה, החזה שלי ענק, כאילו C-D אבל זה גדול מידי לטעמי וזה נראה שמןןןן,
הצדדים, הבטן, הירכיים, התחת. הכל שמנוני ומגעיל.
מתהההה לחזור להיות אנורקטית שמפחדת מכל סוכר ופחממה.
עדיף מאשר איך שאני עכשיו, דוחפת בלי חשבון.
כבר כל הכוסיות האלה מתחילות עם התמונות שלהן בים, במסיבות רחוב, שדופות ושזופות. זה עושה לי רע.
קשה עם הטבעונות לרדת במשקל. חזרתי לאכול דגים אבל הדיאטנית מתעקשת שאני אוכל גם ביצים ויוגורט.
קשה לי ממש מוסרית עם הביצים והחלב.
התעשיות הכי אכזריות לדעתי אחרי פרווה זה תעשיית החלב והביצים.
אני אדחה את זה לפחות כרגע.
טוב. ממחר יום חדש, שבוע חדש, התחלה חדשה. שוב.
חוקים ישנים חדשים:
לא מנשנשת יותר בעבודה.
לא נוגעת במתוק.
לא אוכלת יותר מ4 פרוסות לחם קל ביום.
דגים דגים דגים.
ירקות ירקות ירקות.
2 פירות ביום! לא יותר!
הרבה מים ורק מים!
בתכלס הכל תלויי בי ובכוח רצון שלי, ופעם היה לי כוח רצון משוגעעע!
איפה שהו נשברתי.. הגיע הזמן לחזור לזה בכל הכוח. חבל על החיים שלי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
