הייתי היום במרכז לבריאות הנפש, כשאני מגיעה אז בדרך כלל ריק שם אבל כשאני מסיימת את הפגישה אצל הפסיכולוגית ויוצאת לחכות לפגישה אצל הדיאטנית כבר יש שם עוד בנות. רובן בגילאי תיכון, לראות אותן עושה לי רע.. הן נראות על הפנים. שיער מגעיל, לבוש מגעיל, מוזנחות ועם הבעה מתה בעיניים.

אבל הן רזות. כל כך, כל כך רזות.

בטח הן מסתכלות עליי ולא מבינה מה דאבה כמוני עושה שם. 

גם אני הייתי ככה. בחורות שנראו כמו שאני נראית היום היו נראות לי שמנות לכל דבר.

 הסתכלתי עליהן והתגעגעתי לזה.. התגעגעתי להיות שדופה, הסקיני אפילו רופף על הירכיים, הירכיים לא נפגשות גם אם אני אצמיד ממש בכוח את הרגליים, הידיים רזות, עצמות הבריח הרבה יותר בולטות..

אבל אני יודעת שיותר נכון, בריא ואפילו יפה לי ככה.

אני לא נער בן 15, אני אישה בת 20.

יש לי ציצים ויש לי תחת ויש לי ירכיים ויש לי מותניים והכי חשוב- יש לי מחזור.

ולא רע לי. אני אוכלת, אני שותה, אני יוצאת, אני מחוזרת, אני נהנת הרבה יותר מהחיים שלי.

החיים שלי עדיין סובבים בעיקר סביב ההפרעה הזאת אבל עכשיו זה בדגש של החלמה.

פעם זה היה גהנום.

יכלתי להעביר יום שלם על 2 עגבניות, או תפוח..

הקאתי אחרי כל ארוחה.

שנאתי את עצמי על איך שאני נראית ועל מה שאני עושה.

אני הרבה יותר מקבלת את עצמי עכשיו.

ברור לי שאני לא מבסוטית מאיך שאני נראית ואני רוצה לרדת את ה5-6 קילו שמפריעים לי, אבל זה כבר לא 15 וזה גם לא 10.

וזאת גם לא המטרה שלי בחיים. זה סתם עוד משהו שיקרה על הדרך והחיים שלי לא יחוגו סביב זה והמשקל הוא לא מה שיגדיר אותי את את ההצלחה שלי בחיים.

עוד יש נפילות, אבל אני יודעת שאני בגדול במגמת התקדמות.

עוד יהיה בסדר, אני אופטימית.

 לאט לאט אני תופסת שליטה.

דוחפת את עצמי מעבר לדברים שהייתי מסוגלת או מעיזה לעשות פעם.

קונה מכנס מידה 36 או אפילו 38 ולא רוצה להתאבד אחרי זה (:

מה שכן, עם כמה שזה נשמע שיטחי, אני חייבת להודות למין הגברי.

אצלנו הבנות, או לפחות בקרב הבנות שבחברה שלי אין פירגון ויש המון המון ביקורת.

גברים לעומת זאת יודעים לפרגן לבחורה.. עצם זה שגברים באמת מוצלחים, חתיכים, עשירים וחכמים ותכלס על רמה מחזרים אחריי ורוצים אותי נתן לי סוג של אישור שאני כנראה דיי בסדר. 

מאז שהבנתי שאני דיי אטרקטיבית בעיני המין הגברי ושהם מקבלים אותי ורוצים בחברתי כמו שאני, התחלתי גם אני לקבל יותר את עצמי.

גם במידה 38 אני כנראה נראית לא נורא בכלל.. ואולי אני גם אחלה בחורה להיות בחברתה..

אז תודה למין הגברי שלפעמים קצת בוטה ומביע את משיכתו בצורה קצת בהמתית, אבל כל עוד אתם עם טאקט ולא מאוננים על בחורה ברחוב, תופסים לה בתחת או משהו בסגנון אז המחמאות שלכם באמת משפיעות לטובה על בחורות כמוני ועל ההערכה העצמית, כיף שיש אתכם.

 אתם אחלה.

אז בסוף לא היה טיול.. ביטלתי אותו בתירוץ שיהיה לנו קר ואני הרי כזאת עדינה ושברירית ואני אמות.

בתכלס, עם כל הרצון הטוב טיולים בטבע ומחנאות זה ממש לא בשבילי.. ובאמת שבגדול זה נשמע אדיר, אבל בפועל אני מתייסרת בסיטואציות כאלה.. אני תמיד מביאה את עצמי לסיטואציות כאלה במחשבה שאני אהנה, הרי כולם נהנים! אבל עדיין אני היחידה שאבא שלה בא להחזיר אותה הביתה אחרי יום אחד בגדנ''ע בכיתה י', היחידה שלא יצאה לטיול שנתי בכיתה י' כי נאמר שישנים באוהל בדואי והטראומה מהחוויה הזוועתית של לישון באוהל בדואי בכיתה ט' מטר מחוות גמלים עוד הידהדה בראשי, היחידה שלא יצאה למסע ישראלי בכיתה י''א כי שנים-שלושה לילות באוהל זה סבל וזה גדול עליי, היחידה שסבלה והתלוננה וכן, ירדו גם כמה דמעות באינדינגב.. כל קשר ביני לבין הנאה בטבע הוא מקרי בהחלט. הייתי רוצה להיות פוקהונטס כזאת שמדלגת לה ושרה בין העצים אבל בסופו של יום אני אפילו לחצר בבית לא יוצאת, את העצים אני מעדיפה לראות מתוך הנוחות והחמימות שבבית לשיר אני לא יודעת ולדלג זה מרגיש מטומטם.

ותכלס מה חשבתי לעצמי?! 

אני אפילו לא יודעת לעשות פיפי בטבע.

אז נסעתי לעיר הקודש, פגשתי חברות, פגשתי את הבחור.

מדהים איך שדברים קורים בלי שמתכננים אותם, מי הוא בשבילי? פגשתי אותו במקרה ביומולדת של חברה שתכננתי ללכת אליה רק לשעה-שעתיים כי הייתי חולה.. בגלל שהייתי חולה הברזתי באותו יום לדייט עם המאמן.

במקרה גיליתי אותו היום שהאקס שלי חזר לארץ. אשקר אם אגיד שזה לא עורר בי סערת רגשות קלילה.

פלירטטנו במסיבה, אולי בגלל שהיה לי משעמם, אולי בגלל שזאת כבר התנהגות בלתי נשלטת אצלי ואולי בגלל שרציתי להוכיח לעצמי שאני בכלל לא סופרת את האקס.

אז פלירטטתי, אני באמת טובה בזה, לא עבר יותר מידי זמן עד שהוא עשה מהלך, אני כמובן מעמידה פנים של שה תמים: אני לא מבינה מאיפה זה בא! הרי לא התכוונתי לשלוח שום מסרים..הוא לוקח צעד קדימה אני צעד אחורה, הוא לוקח צעד אחורה אני זורקת לו עצם, טיזרית, הוא מבחינתו מאותגר, הוא בציד, האינסטינקטים הקדומים של הגבר החייתי, הצייד, מתעוררים ואני הטרף. פתאום כבר מעניין לי שם.

אז הגענו לאחד החדרים, התמזמזנו קצת, אמרתי לו "אני לא אשכב איתך" וגם האמנתי לזה בהתחלה, הרי שום גבר מאז האקס שלי לא נגע בי עד אז. אבל הוא מהמם, והוא מחמיא, והוא נוגע, מנשק, מלטף, מחבק, ויש בו משהו, רוגע שאני לא יכולה להסביר אבל משהו בו בא לי בטוב.. מפה לשם שאלתי אותו אם יש לו קונדום. "אבל אמרת שאת לא שוכבת איתי.."

"אתה רוצה שאני אתחרט?"

אז שכבנו. ארבע שעות אחרי שהכרנו בערך.. בראש שלי זה רק סקס. הוא אומר לי שאני מדהימה, אני אומרת לו לסתום. אני לא אוהבת חנפנים. אני כבר שוכבת איתך אז אל תטרח...הוא היה מדהים, בסקס עצמו והכי חשוב, גם אחריו.

רציתי שנקום, נסדר את המיטה ונלך כל אחד לדרכו. הוא החליט אחרת. הוא החזיק אותי איתו, חיבק אותי, ליטף אותי, נישק אותי, נתן לי את ההרגשה כאילו זה לא היה הסקס הכי זול ושיטחי שהיה לו..

מאז הוא מתקשר אליי כמעט כל יום, נפגשנו עוד הרבה מאז, הוא היה אצלי בבית כבר פעמיים, אני ישנתי אצלו בשבת, בראשון היינו כל היום ביחד והיה לי פשוט כיף!

יש בו משהו שנוגע בי. שלווה פנימית ושלמות עצמית אמיתי שלא נתקלתי בה מעולם! הוא משרה בי רוגע ועם כל הקלישאה שבעניין בידיים שלו אני מרגישה הכי בטוחה בעולם! הוא לא שופט והוא מקבל אותי ככה, כמו שאני. הסקס מעולה, מעולה מידי.. 4 פעמים בפחות מיום, וכל פעם מושקעת ומדהימה.. אני משלמת את המחיר על זה עכשיו.. 

כואב לי לשבת וכואב לי להשתין. 

יש לו זין ענק. ואני דיי מחבבת אותו גם בלי קשר להזין הענק הזה.

לא יודעת אם אנחנו יחד.. זה נראה ומרגיש קצת שכן.. אבל אני איפשהו מקווה שלא. הוא עוד חייל, וקטן ממני בשלושה חודשים..

אוף אני עייפה..

עריכה:

עבר עליי היום יום של בטלה מוחלטת וזה היה כל כך טוב וכל כך מגעיל כאחד.

לא לקחתי את הכדור שלי היום, התחלתי את היום בבולמוס מיותר בהחלט אז הקאתי על הבוקר.

אכלתי מלא אחר כך אבל אמא חזרה הביתה אז לא יכלתי להקיא שוב, בתזמון מושלם היא גם עשתה לי שיחה קלילה על כמה שהיא גאה בי על הדרך שעשיתי ורשמה לי צ'ק על 2600 שקל.

החלטתי שאני אקבל את זה כיום החגיגה האחרון וממחר חוזרים לדיאטה ולחדר כושר ברבאק. יש מישהו שרואה אותי ערומה מידי פעם..

אז טחנתי מלאאא אני נפוחה ונגעלת מעצמי עכשיו.. אבל שיהיה.

מחר יש לי טיפול אצל הפסיכולוגית ואצל הדיאטנית, לא הייתי אצלן שלושה שבועות בגלל הפסיכו' וחלה הידרדרות מאז.. אני לא יודעת אם אני אספר לפסיכולוגית שלי ששכבתי ביום אחד עם שני בחורים ועם אחד מהם אני ממשיכה לשכב שוב ושוב ושוב ואין לי מושג בכלל איך להגדיר את היחסים שלנו כי בינתיים בין סקס לסקס איתו אני יצאתי עם שני בחורים אחרים, אחד מהם גמר לי בפה וכעסתי ואחד מהם סתם עשיר ומיוחס מידי בשבילי, על הדרך גם האקס שלח לי הודעה ושאל לשלומי, ידיד שלי אמר לי שהוא לא רוצה להיות ידיד שלי כי אין לו אינטרס כי הוא הבין שלא יהיה ביננו כלום, הלך לי חרא בפסיכומטרי, הקאתי מלא ובטח עליתי איזה 3 קילו בתקופה המסריחה הזאת.

הדבר החיובי שיצא לי מהיום הזה הוא שגיליתי שהאתר של GOZLAN עוד פעיל ורק צריך לעשות איזה טריק קטן בהגדרות של האינטרנט והוא שב לחיים!!! הרגשתי ממש חכמה כשעשיתי את זה!

אני אוהבת את האתר הזה.. התאבלתי כשהורידו אותו.. אתר הצפייה ישירה הכי טוב באינטרנט.

אז אני שמחה קצת בכל זאת (: