לא מסתדר לי שלא נגע בי גבר כבר איזה חודש.

כמה אפשר להסתפק בפלירטוטים חסרי טעם בעבודה?

אז מפה לשם-יש לי דייט מחר.

הכי ענק שלי עד כה.

שחקן כדורסל, 2 מטר.

אני יותר סקרנית ממעוניינת.

תכלס צריך להיות קיצוני איכשהו כדי לעניין אותי בכלל.

הבנתי מה הדפקה של החדש שלי.

אספרגר.

הוא זרק את זה לאוויר ולא רציתי לחטט,

אולי יש לו אספרגר כמו שלי יש אוטיזם.

הכוונה היא שאין לי באמת אוטיזם אבל אני תמיד אומרת על עצמי שיש לי.

אז יש מצב שזה המצב.

בכל מקרה, הוא אוהב את קירסטן דאנסט. זה יותר גרוע מאספרגר לטעמי.

לא סובלת אותה. יש לה פרצוף מעצבן, קול מעצבן ומשחק מעצבן לא פחות.

מתקשה קצת לשמור על אופטימיות

קוברת את עצמי בעבודה.

ומנסה לאסוף את עצמי.

מבולבלת מהכלום הגדול בחיי.

מאסתי בלאכזב את עצמי.

לילה... (:

שוב נתתי לעצמי לשקוע, שוב אוכלת בלי בקרה ובוכה מחרטות אחר כך.

כבר שבועיים בערך שאני אוכלת בלי חשבון. 

מה נראה לי?! 

עוד בדיוק כשמתחיל הקיץ אני נותנת לעצמי ככה להתנפח?!

כאילו אין לי בכלל עוד מה להוריד גם ככה...

נפלתי כמה פעמים..

כל השרשרת נפילות המסריחה הזאת התחילה בגלל פורים והמשלוחי מנות שלה.

סעמק.

אבל היה לי ממש כיף בפורים (:

התחפשתי למנקה/ חדרנית, כן, קצת רפרנס לסרטי פורנו, אבל זה פורים והייתי שווה. אז מותר ואף רצויי.

נגנב לי המטאטא נוצות האדום הקטן והחמוד שלי אבל לא נורא.. 

שנה הבאה בא לי כיפה אדומה..

קיצור,

 מאז שהשתחררתי עברה חצי שנה.

החלטתי לסכם מה שעשיתי עם עצמי.

עבודה- אני הכי טובה שם וכולם אוהבים אותי, המטבח, הבעלים, האחמ"שים, הברמנים, המלצרים והלקוחות.

פסיכומטרי- קיבלתי ציון מעל הממוצע אך עדיין ממש לא מספק. עוד חודש אתחיל ללמוד לזה שוב באופן עצמאי.

חברות- שמרתי על קשר עם כל החברות שלי מהצבא, את החברות מהבית אני מודה שאני מזניחה אבל הקשר מספק.

בחורים- יצאתי עם דיי הרבה בחורים מאז השחרור.. אפשר לומר שהרבה יותר השתחררתי והפכתי לבחורה אולי אפילו משוחררת מידי פעמים.

יש מצב שאני קצת נצלנית ומנוכרת. בכל זאת אני לא מחפשת כלום ואהבה לא תפרח עם אף אחד בזמן הקרוב אז יוצא שאני סתם משתמשת בבחורים כדי להעביר את הזמן וכשמיציתי אני מעבירה הלאה.. צריכה להתאפס על עצמי בקטע הזה.

בולמיה- עשיתי התקדמות ענקית לדעתי. אני מקיאה הרבהההה פחות, תקופות ארוכות שבכלל לא.

נפשית-הפסקתי עם הטיפול הפסיכיאטרי בגלל תופעות לוואי של הכדורים, אבל אני מחכה לפגישה אצל הפסיכיאטרית כדי שתתאים לי מרשם חדש.. אני צריכה את זה, וחוץ מהתופעות לוואי זה עשה בי באמת פלאים.. 

משפחתית- יש אפס אנד דאונס. כל עוד אני נחמדה להורים הם נחמדים אליי.. כל עוד אני נראית בריאה ושפוייה הם רוצים לרצות אותי.

בקרוב יחידת דיור ! D:

הסוכנות היהודית- התקבלתי, שובצתי, וביטלתי. הפסיכולוגית הפסיכיאטרית והדיאטנית המליצו נחרצות שעדיף שאני לא אסע כרגע כי אני לא הכי יציבה עדיין. אז אמרתי להורים והצבתי תנאים. כלב, רכב, ויחידת דיור משלי. אני חשובה להם למרות הכל אז יוצא ככה שבחודשים הקרובים אני נשארת בבית ועוד מעט נעשה קצת שיפוצים (;

השכלה- נסגרתי סופית על הכיוון האקדמאי שאני רוצה ואני אעשה הכל כדי להתקבל.

משקל- לא ירדתי במשקל. מאז שנהייתי טבעונית אפילו עליתי. הממד היחידי בחיי שלא עמדתי בו ביעד זה הממד הגופני.

שונאת את איך שהגוף שלי נראה, החזה שלי ענק, כאילו C-D אבל זה גדול מידי לטעמי וזה נראה שמןןןן,

הצדדים, הבטן, הירכיים, התחת. הכל שמנוני ומגעיל.

מתהההה לחזור להיות אנורקטית שמפחדת מכל סוכר ופחממה. 

עדיף מאשר איך שאני עכשיו, דוחפת בלי חשבון.

כבר כל הכוסיות האלה מתחילות עם התמונות שלהן בים, במסיבות רחוב, שדופות ושזופות. זה עושה לי רע.

קשה  עם הטבעונות לרדת במשקל. חזרתי לאכול דגים אבל הדיאטנית מתעקשת שאני אוכל גם ביצים ויוגורט.

קשה לי ממש מוסרית עם הביצים והחלב.

התעשיות הכי אכזריות לדעתי אחרי פרווה זה תעשיית החלב והביצים.

אני אדחה את זה לפחות כרגע.

טוב. ממחר יום חדש, שבוע חדש, התחלה חדשה. שוב.

חוקים ישנים חדשים:

לא מנשנשת יותר בעבודה.

לא נוגעת במתוק.

לא אוכלת יותר מ4 פרוסות לחם קל ביום.

דגים דגים דגים.

ירקות ירקות ירקות.

2 פירות ביום! לא יותר!

הרבה מים ורק מים!

בתכלס הכל תלויי בי ובכוח רצון שלי, ופעם היה לי כוח רצון משוגעעע!

איפה שהו נשברתי.. הגיע הזמן לחזור לזה בכל הכוח. חבל על החיים שלי.

יאללה, מי ייתן ועוד חודש אני בים בפנאן (:

על מי אני עובדת, אני שונאת ים גם ככה.

מי ייתן ועוד חודש אני סתם שווה רצח בפנאן.

שיהיה שבוע משוגע בקטע טוב (:

האתר של הבנק לא עובד לי.

אני כזאת זקנה משועממת לפעמים.

אבל כן, אני מתה על האתר של הבנק!

לראות הוצאות והכנסות, על כמה עומדים הסכומים בתוכניות חיסכון שלי, לראות פירוט תשלומים של הכרטיסי אשראי..

חולה על זה!

בחודשים הקרובים רק על תשלומים קבועים של כל מיני דברים כבר יורדת לי בשקט אלפייה.

היום דיברתי על זה עם החדש שלי, אין לי בעיה לבזבז כי גם אין לי בעיה לעבוד, אני אוהבת את זה, כיף לי בעבודה שלי ואני צריכה לעבוד תמיד בשביל הבריאות הנפשית שלי. אז וולאק אני וורקוהולית וזה עושה לי טוב, ולפוצץ 70% ממה שאני מרוויחה בחודש גם עושה לי טוב! (: .

החדש הזה שלי... אני אוכלת עליו קצת כאפות.

הוא מוזר כזה, ספק תמהוני ספק אוטיסט.

אני חולה על זה, מנסה לפענח אותו, אולי באיזה מקום גם לעזור לו להתפתח.

להיות בשבילו מי שהיה האקס שלי בשבילי.

לפתוח לו את הראש, להחדיר בו ביטחון, להפוך אותו לגבר כמו שהוא הפך אותי לאישה.

הוא מאוד ביישן ומופנם, כמו שאני הייתי.

הוא לא מתקרב אליי, אני בטוחה שהוא מאוד רוצה אבל לא מעז.

זה מחרפן אותי.

אני מתה כבר להרגיש אותו..

ואם הוא בתול? אני באמת לא יודעת.. פעם הוא סיפר לי שהייתה לו מישהי אבל הם לא היו זוג אלא רק משתעשעים.

אולי אני פשוט הבנתי את זה ככה?

איך זה הגיוני שעם כל כמה שאנחנו מדברים אז אף פעם הנושא לא עלה?

ואם הוא בתול, אכפת לי?

פעם כן אבל עכשיו נראה לי שזה יכול להיות ממש מעניין.

זה לא שיש לי נסיון עצום ומטורף בסקס אבל אני מספיק בטוחה בכישורים שלי כדי להעשיר ואף לטלטל את עולמו של בחור בתול..

אבל זה בכלל לא הגיוני.. הוא מושבניק, גבוה, מצחיק, חתיך, עשיר, חכם ומלא תבונה.

מי לא תקפוץ על זה?

.אבל הוא מתוסבך. משהו בו לא יושב כמו שצריך. לא בדיוק מצליחה לשים את האצבע על מה.

בא לי כבר שיגיע הסופש.

בא לי לראות אותו ולראות כבר אם הוא יעז להתקדם.

אולי אני אקדם עניינים? בחיים לא יזמתי אפילו נשיקה..

בתכלס לא נגע בי גבר כבר שבועיים-שלושה ואני חרמנית למגע גברי.

ההורים שלי רבו פיצוצים היום.

קיבלתי הודעה מאח שלי ב00:15- "אל תריבי עם אמא כשאת באה הביתה, היא כמעט קרסה עכשיו בגלל אבא ורק עכשיו הצלחתי להרגיע אותה".

מזל שמרחתי את הזמן בעבודה עד 2.. שוב, עבודה זה שפיות.

כשחזרתי ראיתי שאבא ישן בחדר עם אמא.

הוא כבר הבטיח לה אוטו חדש אחרי הריב הקודם, מעניין מה הוא הבטיח עכשיו..

נמאס לי מהירוק לחולי נפש שהיה כאן. 

אני עצלנית מידי כדי להשקיע בעיצוב כמו שצריך אז זה עושה את העבודה.