אני חושבת שאני מכירה את עצמי ממש טוב.. אולי אפילו טוב מידי.. אבל הנה אני נותנת לזה צ'אנס.. 

מאז שהשתחררתי לפני חודש החיים שלי לא המריאו לשום מקום. האזרחות ממש לא זוהרת כמו שחושבים. 

ארבעה ימים שלמים רק ישנתי והחגים האלה נתקעים בכל דבר שהתחלתי או רציתי להתחיל ותוקעים את החיים.

אני שונאת את החגים. זה יותר מידי בית ויותר מידי משפחה.

בגדול אני אוהבת את המשפחה שלי, אבל אני לא מסוגלת לחיות איתם. אני מרגישה נרדפת כל הזמן, כל היום רק בודקים אותי ומעירים לי על מה שאני עושה או יותר נכון במקרה שלי- לא עושה..

היו לי המון תוכניות לחיים של אחרי הצבא.. והכל אני מקיימת! אבל וזה א-ב-ל ענק- אני עושה הכל בערך.. הכל ליד וכלום לא טוב או ברמה מספקת..

החלטתי לחזור לכושר, נרשמתי לחדר כושר לפני חודש אבל הלכתי פעמיים. 

החלטתי לעבוד ולחסוך כסף, אני עובדת בקושי שלוש משמרות בחודש ומוציאה פי 3 ממה שאני מכניסה.

החלטתי לעשות פסיכומטרי, נרשמתי לקורס וקיבלתי ספרים לפני כמעט חודשיים והם עוד לא נפתחו.

החלטתי להשתקם ולא להקיא יותר לעולם, הכי הרבה שהצלחתי להחזיק רצוף זה 4 ימים.

אז אפשר לומר שיצאתי פח. אבל זה כי אני כזאת כלומניקית חסרת מוטיווציה.. הלוואי והייתי חזקה נפשית ומנטלית כמו שהייתי לפני הצבא... פעם הייתי מחליטה לעשות וקמה ועושה! עכשיו אני טובה רק בלהגיד שאני אעשה.

ואני גם אחת המשכנעות, אני כל כך אמינה ואנשים תופסים ממני בחורה לעניין.. ובאמת שסתם. אני פשוט שחקנית טובה.

שחקנים טובים הם שקרנים טובים, והכישורי משחק שלי טופחו יפה בשנתיים האחרונות..  הזמן טס.. אמא שלי גילתה את זה לפני קצת יותר משנה וחצי.. מאז שהמשפחה שלי יודעת אני סוג של משחקת בהם. מסתירה. משקרת. הם בטוחים שזה עבר, ואז חוסר זהירות קטנטן והם מגלים שלא, ושוב..

מהחברים יש לי רק חברה אחת מהצבא שיודעת את זה ורק כי ראיתי איך היא בעצמה נופלת לבולמיה ושתינו פשוט התחלנו לשתף.. אני חושבת שבולמית לנצח תישאר בולמית. אפשר למתן את זה אבל זה תמיד יחזור מתישהו.. חוץ מהבית וממנה אף אחד לא יודע. 

הבית שלי עבר חתיכת טלטול כשהעניין נחשף. הם דחקו אותי לפינה עד שהתחלתי לדבר. וכמובן שהתחלתי רק בהאשמות. אני באמת חושבת שהם אשמים שיצאתי דפוקה. ילדים הם הפרצוף של ההורים שלהם. אני אוהבת אותם, באמת, והם אוהבים אותי. אני פשוט לא יכולה לחיות איתם ואני חושבת שהם עשו מלא טעויות בחינוך ובגידול שלי בעיקר.

לא שופטת, אני בטוחה שאני אפשל מלא עם הילדים שלי. אבל אני אדאג בניגוד אליהם כן לספר לילדים שלי כמה אני אוהבת אותם, כמה הם טובים, מוצלחים, חכמים, ושהם מסוגלים לעשות הכל ושאין כמוהם בעולם!

מחר אני מתחילה לעבוד במסעדה חדשה, מהרציניות האלה.. עובדים רק אחרי צבא, לא כמו הבדיחה שעבדתי בה עד עכשיו.. עשיתי שם ממש רושם טוב אז קיבלו אותי למרות שאני מתחילה פסיכומטרי עוד חודש וזה דבר שהם ציינו לי שהם לא עושים.. אחותי תמיד מתרגזת ש "תמיד מקבלים אותך ומתלהבים ממך בכל מקום ואת מקבלת את זה כמובן מאליו וזה אפילו לא מעניין אותך!"  וזה באמת נכון.. אבל כמו שאמרתי, אני שקרנית טובה. 

אנשים מאמינים למה שאני אומרת ואני יודעת לעשות רושם של אחת שתבוא ותשקיע וזה.. אני באמת מתכוונת להשקיע אבל בפועל אני תמיד עושה דברים בצורה הכי מינימלית שאני יכולה לעשות.. אני מנסה לשנות את זה. להילחם בביינוניות..

וואי! אני אשתמש במקום הזה להעלות לעצמי מוטיבציה!!! 

אני אהיה המלצרית הכי טובה שם!

אני אלך לחדר כושר וארד במשקל!

אני אתחיל ללמוד לפסיכומטרי!

אני אוכל מסודר ומאוזן ואפסיק להקיא!

אני אהיה יותר זורמת ואפסיק להתבטל בבית!

אני אעבור כל יום עם חיוך ואהיה יותר נחמדה!

אני אעמוד בכל המטרות שהצבתי לעצמי! 

וואי זה מצחיק מה שעשיתי כאן. זה מרגיש מוזר לדבר לעצמי, לכתוב לעצמי.. אבל מוזר- כיף! כן..מוזר זה מעניין!!

תמיד היה לי קטע למוזרויות.. דברים ואנשים מוזרים תמיד משכו אותי. זה מה שחסר לי עכשיו בחיים!!! חסר לי מוזרויות!! חסר לי אנשים מוזרים שיפתחו לי את הראש! שיחשפו אותי לרעיונות, דעות, מידע, דברים שאני או אנשים כמוני לא חושבים עליהם ולא נחשפים אליהם!

האקס שלי היה הבנאדם הזה בשבילי.. היינו הכי שונים בעולם! הוא הכי קיבוצניק שיש ואני הכי עירונית שיש. 

וזה היה נפלא! זה היה מעניין! מצד שני זה גם למה זה נגמר.. אבל נחשפתי לרעיונות ודעות וחוויות שבחיים לא הייתי נחשפת אליהם..

וזה חסר לי, חסר לי העניין בחיים, הדברים אחרים, חדשים, מוזרים ולא נורמטיביים. 

חשבתי ששמנתי מלא מאז הצבא, בכל זאת, תצפיתנית לא זזה שנתיים.. אבל אמרו לי שדווקא לא שמנתי כמעט.. מנחם.

חייבת לחזור להרגלים הישנים, לחדר כושר, ספינינג וארוחות מינימליות.. ועד חנוכה להוריד לפחות 5 קילו.. זה לא בשמיים וזה אפילו הגיוני..

הקטע זה שאני אפילו לא מעיזה לעלות על המשקל.. כרגע זה הדבר שהכי מפחיד אותי.

אוף נהייתי רעבה /: מפתיע..

יאללה, אני דיאטה ממחר... (;  

שיהיה שבוע טוב..