קצת מהכל

"גרין, שומעת? הייתי אתמול במועדון..."
"וואלה נועם, יפה לך"
"לא לא, תקשיבי, זה מעניין. אני נמצא במועדון, שיכור, לגמרי. את מכירה אותי..."
"כן, מכירה"
"יופי, אז את מכירה. מסטול מהחיים, סיגריה וזה, שתי כוסיות יושבות עליי. לא משנה, בכל אופן, אני שומע מישהו מהחברים מדבר על זה שהוא השיג זיון לפני כמה ימים"
"אחלה, מה זה קשור אליי?"
"את יודעת את מי הוא זיין גרין?"
"את מי הוא זיין נועם?"
"את הכוסית של נועם"
*שתיקה*
"עכשיו תראי, לנועם יש הרבה בחורות. רובן כוסיות. אני חייב להודות. יש לי אחלה טעם. אבל 'הכוסית של נועם'? בהא הידיעה. את יודעת מה זה אומר גרין?"
"שתפסת לך חתיכת פרגית אבל זיינו לך אותה?"
"שאיבדתי חתיכת פרגית וזיינו אותה"
*שתיקה*
"תראי, אין לי זכות להיכנס לך לחיים הפרטיים. במיוחד לא לחיי המין שלך. אבל בחייאת, לא עם החברים שלי. אני גם ככה לא באמת סובל אותם, אל תוסיפי לי עוד סיבות לשנוא אותם"
"אתה לא חייב לשנוא אותם. וחוץ מזה, אני לא הכוסית שלך"
"נכון, את לא הכוסית שלי. את המושלמת שלי, את כל העולם וכל החיים שלי. ואני נשבע לך שרציתי לדפוק לו אגרוף ברגע שהוא אמר את זה. כי לאף אחד אין את הזכות להדביק לך כל מיני כותרות, כמו פעם. אבל גרין, אני מתחנן בפנייך, תשמרי על עצמך"
"נועם, אולי תשמור עליי? אולי פעם אחת בחיים תמלא את התפקיד שלך?"
*נשימה עמוקה*
"אני רוצה כל כך. אין דבר שאני רוצה יותר מאת הנשיקה שלך כרגע ואת החיבוק שלך. או להרגיש את היד שלך על הרגל שלי. אני מכור אל כל הדבר הזה שנקרא גרין" *השתהות* "אבל אני לא יכול. אני רוצה להגן עלייך, לא להפיל אותך. אני רוצה לשמור עלייך, אבל לבינתיים אני עושה רק רע"
"הכל בידיים שלך. נפרדנו בשביל שתבין מה אתה עושה לא נכון בקשר שלנו."
"אני יודע נסיכה, אבל בינתיים אני צריך להבין מה אני עושה לא נכון עם עצמי. גרין, האחיות שלי צריכות אותי יותר מתמיד כרגע. אני באמת... אני לא מצליח להסביר כמה אני מצטער על התקופה האחרונה ועל כל מה שעשיתי לשלושתיכן. את ושתי האחיות שלי... אתן הדברים הכי חשובים לי בעולם. אבל כרגע הן, שתיהן, בעדיפות קצת יותר גבוהה מלתקן את מערכת היחסים שלנו יפה שלי..."
"אני מבינה את זה..."
"אני יודע שאת מבינה. אבל נוני, את קצת מאכזבת אותי עם ההתנהגות שלך. תהיי בוגרת, בבקשה"
"אל תגיד לי שאני מאכזבת אותך נועם. אין לך זכות לומר את זה"
"את זוכרת מה אבא שלי היה אומר? את זוכרת את הקעקוע של גריי? אני מנסה ליישם. אני באמת משתדל. תנסי גם את. זהו, הלילה של היום הקשה עבר. עכשיו צריך לקום על הרגליים ולהמשיך הלאה"
"טוב"
"די"
"מה? פשוט טוב"
*צחוק*
"אני כל כך אוהב אותך"
"אל תגיד לי את זה"
"לשקר?"
"כן"
"אני שונא אות-" *צחוק* "לא, אני לא יכול. את אהבת חיי ואני עומד להחזיר אותך אליי. אני רק צריך שתתני לי זמן"
"אני אחשוב עלייך"
"זאת כבר התקדמות"
"תמות"
"בהזדמנות. יאללה מאמי, אני צריך לעזור לאחותי עם השיעורים שלה. משהו גרם לה לחשוב שאני מבין בחשבון של כיתה ז'"
"טוב, ביי"
"רגע! ואל תקבעי שום דבר לפסח וליום ההולדת שלך."
"מה זאת אומרת?"
"את כבר תראי. יש לך שבועיים להיות סקרנית"
*ניתוק*

יש לי אפליקציה שמקליטה לי שיחות. משהו שעבר אליי ביחד עם הפלאפון מהתקופה שהוא היה שייך לאחי. 
אני שומעת את השיחה הזאת בריפיט כבר שעה וחצי.
היא נגמרת ואני שמה אותה שוב, היא נגמרת ואני שמה אותה שוב.  
והדמעות שלי גולשות. 
אני יכולה להכחיש כמה שבא לי, אבל אני כמהה למגע שלו ולעיניים הכחולות והמושלמות שלו.
הוא האיזון שלי בחיים האלה.
וכרגע אני אוף באלאנס.  

גרין, 
שמאוד עייפה ומאוד עצובה, ומפעילה את ההקלטה בפעם ה15. (לא שספרתי. או שכן)