קצת מהכל

אנחנו באיטליה, הייתי בליל הסדר עם המשפחה ואבא שלי אמר לי לארוז תיק. חצי שעה אחר כך הבחור שלי הגיע, לקח את התיק ואותי ונסענו. הוא שם לי כיסוי עיניים, כשהגענו לנתבג אמרתי שאני רוצה הביתה. אני לא רוצה שהוא ישחד אותי בטיולים יקרים, במתנות ובכל מיני דברים כאלה, אני רוצה שהוא ישכנע אותי, שיוכיח לי שהוא עדיין אוהב אותי, לא שיקנה את האהבה שלי. הוא אמר לי לפתוח את הראש, שהכל בסדר, הוא פשוט רוצה להראות לי את זה בדרך אחרת.

אחרי יומיים במילאנו, הוא הכין ארוחת ערב ודיבר על כל הדברים שעברו עליו בתקופה האחרונה, ואיך הם יכלו להיות שונים אם הייתי בתוך החיים שלו. אחר כך שכבנו על המיטה והסתכלתי על הגב היפהפה שלו... יש לו קעקוע של יצור מוזר כזה על הגב, וקעקוע של לטאה על הזרוע. ואני עוברת על הקווים המדויקים שלהם עם האצבע שלי. 
מבט מעמיק גרם לי להבין שמשהו השתנה בקעקוע הראשון שלו, של היצור הזה. הקעקוע היה שחור, רק שחור. ועכשיו העיניים שלו בצבעים. אחת בירוק והשניה בכחול.
"נועם?"
"כן נסיכה?"
"מתי שינית את הקעקוע שלך?"
"בתקופה שלא היינו ביחד"
"מה?"
"כן. לפני שבוע, בערך."
"ומה פשר ההטרוכרומיות של העיניים שלו?"
"תחשבי רגע."
"אתה לא עשית את זה נועם!"
"אני יודע שהיית הורגת אותי אם הייתי עושה קעקוע עם השם שלך או משהו כזה, כי "קעקועים לא יורדים" וכל השטויות האלה. אבל רציתי שתהיי על הגוף שלי לנצח."
"עין אחת כחולה בשבילך ועין אחת ירוקה בשבילי?"
"הסברתי לך אי פעם את המשמעות של הקעקוע הזה?"
"כן, שהוא מתאר בערך אותך. אבא שלך היה קורא לך יצור, והיה מתאר אותך פחות או יותר ככה חח"
"נכון. ומי אני בלעדייך? אני לגמרי כלום. העובדה שיש לו עין אחת בצבע של העיניים שלך, מכניסה לו את הדבר הכי חשוב בחיים שלי בערך. את החצי השני שלי"

מחר יש לי יום הולדת, ואני חוגגת אותו באיטליה עם האדם האהוב עליי, וזאת המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיי.