הבוקר עבר עלי בסמינר נחמד שהתחיל בתשע בבוקר והסתיים באחת והשאיר לי זמן לעשות קצת שופינג.
אני נכנסת לרכבת התחתית עם כמה שקיות, לבושה כמו תמיד במגפונים עם פלטפורמה גבוה, מכנס שחור צמוד ומעיל ארוך.
אני מאופרת, השער שלי מפוזר ואני קצת סמוקה מהריצה במורד המדרגות.
אני מתיישבת, מניחה את השקיות סביבי ומדליקה לי קצת מוזיקה באוזניות.
פתאום אני קולטת מישהו כמה מושבים לפני בוהה בי.
גבר ממוצע, לקראת סוף העשרים שלו, בהיר עם שיער גינגי.
אני מסתכלת בחזרה על האנדרואיד שלי, מחליפה שיר, בודקת הודעות
ועדיין אני מרגישה אותו בוהה בי. אני מיישרת אליו מבט והוא לא מתבייש, ממשיך להסתכל.
עוד כמה תחנות עוברות ומישהי שעמדה לפני יורדת מהקרון ואני קולטת שהבחור לא לבד.
לידו יושבת אחת, כנראה חברה שלו, ומחזיקה לו את היד, מדברת איתו.
אני מסתכלת עליה קצת מבולבלת.
היא לא שמה לב אלי היא בזמן מסתכלת מבעד לחלון, מפטפטת.
והוא כול הזמן הזה בוהה בי.
היא מסתובבת אליו ומנשקת אותו על הלחי.
הוא לשניה אחת מסיר את העיניים ממני ואומר לה משהו, היא מחייכת. עדיין לא רואה אותי.
הוא, ללא שום היסוס או בושה, מנשק אותה על הלחי ואז חוזר להסתכל עלי עם מבט שובב בעיניים.
זה מגעיל אותי.
חברה שלו או אשתו יושבת לידו, שמחה כולה, בעננים, מאוהבת.
והוא, לא שם עליה, יושב שם, במקום פומבי ופשוט בוהה בי כול הנסיעה.
היא סתם חושבת שהוא מסתכל קדימה ולא קולטת שהוא מיישר אלי מבט.
אני מתעלמת, שבה להסתכל באנדרואיד.
יוצא שאנחנו יוצאים באותה תחנה.
אני מזדרזת לצאת והוא מנסה ללכת באותו כיוון שבו אני בחרתי אבל היא לוקחת לו את היד בכוח ומובילה אותו לצד השני.
אולי לקראת היציאה היא תפסה אותו אחרי בערך 15 דקות של אשליה.
כאב לי לראות את זה. את השקר הזה. אז כן, החברה אישה שלו נראית פחות ממוצע. לא מאופרת, לא לבושה בצורה מיוחדת וללא גנטיקה מרשימה.
אבל, אתה בחרת אותה. אתה גרמת לה להאמין שהיא מרכז עולמך.
ועכשיו אתה מרשה לעצמך לבהות במישהי למשך 15 דקות שלמות ללא להסיר מבטך בזמן שחברה שלך יושבת לצידך.
ללא בושה, ללא חמלה.
יבואו כאלו שיגידו שכול הגברים כאלו ויותר מזה שכולם כאלו.
זה לא נכון.
כשאני יושבת עם חבר שלי הוא מסתכל לי בעיניים, לא מוריד ממני מבט. ואנחנו ביחד לא יום, חודש שנה ראשונה או שניה ביחד.
אי אפשר להראות כבוד בסיסי לפחות בזמן שאת או אותה עם בן זוגך? בשביל שלא יהיה להם לא נעים? בשביל שהם לא ירגישו נחותים?
אני לא מתארת לעצמי איך הייתי מרגישה אם זה היה קורה לי.
אתם מוזמנים לספר לי את דעתכם ואם אתם הייתם בוהים במישהו בזמן שאתם עם בן זוגכם ואם אתם חושבים שזה בסדר.
אני חושבת שלא.
עצוב וזאת לא הפעם הראשונה שראיתי התנהגות כזו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TheHuntress
