הייתי יכולה לשבת על הספה אבל ככה אני מענישה את עצמי
לשבת על הרצפה הקרה ולהעמיד פנים שאתה יושב מאחורי
כי אתה באמת שם
ואני פשוט מפחדת להסתובב ולהסתכל לך בפנים.
למה לוקח לך כול כך הרבה זמן לחצות את הקו הלא נראה הזה?
אני רוצה שתבוא אלי ושתגיד לי שאני לא משוגעת
שאתה יותר מסתם פרי דמיוני
שאין לי באמת על מה להעניש את עצמי.
אתה יודע...כול כך נקשרתי אליך
שהתחלת להיות בתוכי
ולחיות דרך חלומותיי
לפעמים אני אפילו פוחדת להירדם כי אז אני מאבדת כול שליטה
אני בסך הכול צופה מהצד בזמן שאתה חי דרכי
מראה לי את עצמך ורצונך מתוכי.
גרמת לחלומותיי להיות זרים, לא שייכים לי יותר עשיתי את זה לעצמי אני משארת... מסתכלת במראה ורואה אותך
נגעלת ומוקסמת יחדיו
רוצה לראות אותך שוב, להרגיש אותך על גופי
יוצא באיטיות מכאיבה מתוך עורי
מעניין מתי נכנסתי בפנים
ומתי אישרתי את זה
אני יודעת שזה קרה, אני פשוט לא בטוחה בדיוק מתי.
בין הרצון לקרבה אליך לכאב הממושך בלעדיך
איפה שהוא שם, הפרת את החוקים.
בכוח נכנסת אל תוך עורקי
ערפלת את חושי
ועכשיו נשארתי לשבת פה על הרצפה הקרה
להסתכל אל תוך האח
ולראות את השתקפותך בדלתות הזכוכית,
בוהה בי מתוך הכורסה מאחורי
ואני מפחדת להסתובב
מפחדת להביט לך בפנים...
ולראות את רק את עצמי
או את השטן בהתגלמותו.
אני חייבת להוסיף שהתמונה למעלה היא התמונה האהובה עלי ביותר מכול תמונה שאי פעם ראיתי באינטרנט. מה זה אומר עלי? אני פשוט חולה על זה. על היד שלו, על איך שהעיניים שלו סגורות בהנאה, להתמסרות שלה, לתשוקה. עושה לי את זה.