Dust in the wind

Nothing lasts forever..

כינוי: mrs.understood

מין: נקבה

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

#אוהבי כתיבה#

1/2016

לאבד הכרה

אני לא מצליחה להנות יותר

אני יוצאת מהבית אני מחייכת, אני שותה, אני צוחקת

אני מסווה בדידות ושברון לב..

אני חוזרת הביתה והסכין ממשיכה להינעץ. כל פעם עמוק יותר, כל פעם נותנת עוד סיבוב שיגרום לי לחשוב עליך ולהרגיש אותך לעוד יותר מדי זמן שאני לא רוצה בו.

אתה נמצא עמוק בורידים שלי ואני אשקר אם אגיד שלא ניסיתי כבר להוציא אותך משם.. כל האדום הזה שנשפך על הרצפה רק הזכיר לי אותך יותר עד שאיבדתי הכרה.

אני מוצאת את עצמי נהנית מהרגעים האלה של חוסר ההכרה,

אלו הרגעים היחידים שאני באמת יכולה להגיד שאני נהנית מהם, הייתי דוקרת אותך בלב בחזרה..אם היית שווה ישיבה בכלא,

אבל האמת שעד שתצא לי מהורידים אני אמשיך לנסות לאבד הכרה עד שאולי ההכרה שלי תרצה לאבד אותך.

נכתב על ידי mrs.understood , 10/1/2016 11:17 בקטגוריות חרדות, מטאפורי, סיפורים קצרים, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור, סיפרותי, פרידות
הקטע משוייך לנושא החם: 2016 התחילה
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmrs.understood אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mrs.understood ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה