נמאס לי
נמאס לי ממך.
מההרגשה הנוראית שיש לי בלב כשאני חושבת עליך
הרגשה של אכזבה
של כאב
של פספוס
לא שלי
שלך
מה עשיתי איתך?
את זה אני יודעת
אבל מה אתה עשית איתי?
למה אהבת אותי?
אהבת אותי כמו שאני אהבתי אותך?
ואם לא?
אז החור בלב שלי יגדל
הוא רק גדל עם הזמן
וגם כשכבר הצלחתי לאטום אותו עם דברים לא חשובים
דברים תפלים
אמרת סליחה
ושבאמת אהבת
והחור נפאר
בהתחלה לא כולו, רק חלק
אבל לאט לאט הוא גדל
נזכרתי בך
ובכמה שאהבתי
ואני נחלשת
אני לא יכולה לעצור אותו
כיף לי לדבר איתך
כיף לי כשאני חושבת עליך
אבל מה איתי?
אתה אומר סליחה כדי להגיד
ולא כדי שאסלח
וגם אם כדי שאסלח
אז כדי שאסלח לך
ולא כדי שאני אדע שאתה מצטער ושטעית
אתה מרוכז רק בעצמך ולא חושב על מה יהיה איתי
אבל את זה כבר ידעתי
כשהחלטת שזה נגמר
אז מזמן
כשלא היה לך אכפת איך אני ארגיש
כשנלחצת כי אהבת
אותי
אותי אהבת
אבל זה כבר עבר
ועכשיו כבר אחרי הכל
אחרי שסלחתי
אחרי שאהבתי
אני יודעת
שלך לא מגיע אותי
אבל בכל זאת
אותך אני אוהבת
אותך שמעת?
אז תרד כבר מהעץ שאתה יושב עליו ותבין
תבין אותי
כמו שאתה יודע
תחבק אותי
כי מזמן כבר לא נגעת
רק תהיה פה לצידי
כי מזמן כבר לא היית
רק תאהב אותי
כי מזמן כבר הפסקת
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
