קצת משוגעת אבל במידה

אז עבר לי ממני עד ש...

בקורס הכרתי מישהו

היתה לוחברה אז ברו שרציתי אותו

כי ככה אני

אז חפרתי לבנים שאני רוצה אותו

וההוא התחיל לקנא

אז הוא נהיה נחמד אלי יותר

ורצה שנעשה דברים

ושים לב אלי

ולגעת בי יותר מדי

ואז נהיינו ביחד, אני וההוא מהקורס (כבר לא היתה לו חברה כן?)

והוא בכלל השתגע קצת

דיבר איתי שהוא לא שווה אותי

ושאני והוא לא סגרנו מעגל

באמת הייתי בטוחה שהוא רוצה אותי שוב

ואולי קצת פיתחתי ציפיות

אז קצת זמן עבר ונמאס לי מהחבר שלי

נפרדנו לא ממש יפה

וההוא נרגע גם כן

אבל עדיין הפריע לי איך שהוא מתנהג 

החלטתי לקחת אותי לשיחה ולהבין פעם אחת ולתמיד מה יהיה בינינו עם היסטוריה כזו

אז הוא אמר שיש בינינו רק הסטוריה

ושמבחינתו הוא לא רוצה חברה עכשיו בכלל

אז זה כולל אותי

בקיצור קטל אותי

אני יודעת....

אין לי כוח יותר לייצורים האלה

בא לי אותו עכשיו אבל אני לא יודעת מה יהיה עוד חודש 

בטח יעבור

יהיה בסדר

הוא עוד ירדוף אחרי יום אחד

ויתחרט על הכל

😘

מלא זמן עבר מאז שכתבתי, אולי יותר מדי

אבל גם הרבה קרה... אני כבר מרגישה פחות לבד. אני מדינה שאני ממש מגזימה בהכל ושלפעמים פשוט צריך לחיות בלי להתלונן כל הזמן

הלימודים כבר תכף נגמרים ומה שנשאר זה פיזיקה אבל בזה אני סבבה אז יהיה בסדר.

התחלתי שיעורי נהיגה, זה ממש מוזר! אני דיי בסדר חוץ מהקטע של המולטי טסקינג וזה אבל יהיה בסדר 

אבל זה עולה מלא.... אני אמרתי לאמא שלי שאני רוצה לממן את זה בעצמי כי זה ממש מרושש... הכי פחות שזה יכול לעלות זה בסביבות 5000 שקלים וזה עוד אם אני עוברת טסט ראשון.... 

אז אני עובדת בקייץ אם אני לא אממן את זה לפחות אני אקל על ההורים שלי בהוצאות ככה

עוד משהו קרה, הזה שדיברתי איתו בכיתה ט והייתי מאוהבת לו בצורה דיבר איתי לפני איזה שלושה חודשים... פשוט פתאום הוא כתב לי שהוא ממש מצטער על איך שדברים נגמרו ושהוא עשה את זה כי הוא היה בקטע שלי והוא נלחץ כי הייתי ממש קטנה 

אבל בקיצור דיברנו וסלחנו 

לא יודעת מה חשבתי שיצא מזה אבל לא יצא מזה כלום אז 😔 מה זה משנה

אבל עכשיו חופש ואני אהנה מלא ואני ממש מקווה שהחופש יהיה כיף כי אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה להספיק בזמן כל כך קצר! לקרוא מלאאאא לעשות עבודות לשנה הבאה לעבוד בכללי לטוס עם המשפחה לחול לצאת לקורס של התנועה 

בקיצור אני לחוצה כמו שהמורה לנהחגה שלי גילה שיעור שעבר... חחחחח 

וואי חופש אבל סוף סוף!!! אבל זה לא באמת מרגיש כמו חופש... עדיין יש מחוייבויות: ספורט (בשבילי זה מחויבות) שיעורים, משפחה בית חברים ועוד 

וזה כל כך מלחיץ 

חודשיים של כלום אבל כל כך הרבה

מקווה שיהיה טוב כי בכל זאת 

חופש אחרון שלי בתיכון 

אחרי זה הכל נגמר 

הבנתי למה אני מרגישה כל כל מוזר ,אני לא רוצה אותו ככה. אני מקנאה כשהוא עם בנות אחרות כי ככה אני ,אבל אני לא באמת רוצה אותו בתור חבר. אני אוהבת אותו בתור ידיד ולא יותר. אז נפרדתי ממנו.

זה קרה ככה:

הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר, כבר קיוויתי שהוא יפקד ממני, שאני לא אמרתך לפגוע בו. שהוא יחסוך ממני את העבודה השחורה. 

זה לא מה שקרה. הוא הגיע ב30 דקות איחור ואמר סליחה. הוא אמר שהוא רוצה לדבר עלזה שהוא מרגיש שהוא תמיד יוזם ואני לא תורמת כלום ושאם הוא לא יזום שיחה איתי שבוע אז גם אני לא אנסה לדבר איתו. ואז אמרתי לו שנראה לי שזה בגלל שטני עדיין חושבת עליו כ״החבר הכי טוב שלי״ ולא ״החבר שלי״ ולא נראה לי שזה הולך להשתנות, דיברנו עוד קצת והסברתי לו כמה דברים אבל הוא אמר שלא נראה לו שזה יחזור להיות מה שזה היה, שגם אז הוא הרגיש שזה בא רק ממנו. אז נפרדנו בחיבוק, וכל אחד הלך לדרכו. 

עצוב לי כי אני מרגישה רע שפגעתי בו ועצוב לי כי אני רוצה לחזור למה שהיינו פעם. 

אבל אני לא מתחרטת על זה שנפרדנו כי אני לא הרגשתי כלום כשנישקתי אותו, וגם אם ככה זה אמור להיות, אני אמצא מישהו שיגרום לי להרגיש משהו. ואני לא מתחרטת שנפרדתי ממנו כי אני לא נמשכת אליו, וגם אם זה לא יפה, חלק ממערכות יחסים זה משיכה מינית ואף אחד לא יכול להכחיש את זה.

ואני גם לא מתחרטת שנפרדתי ממנו כי אני יודעת שאני יכולה למצוא מישהו שבאמת יהיה מתאים למה שכני אומרת ושאני לא אצתרך להתפשר.

אז זהו נגמר בינינו, ואני לא שבורה ואני לא בוכה כי אני יודעת שאני יכולה יותר טוב מזה.