אף על פי שהורי במערכת נישואים בריאה ומאושרת , כמעט כל האנשים סביבי הם ילדים להורים גרושים .
כמעט תמיד הילדים גרים אצל האם , או שמתקיימת חלוקה , אבל אף פעם , לא שואלים את הילד.
מדוע בית המשפט צריך להכריע היכן הילדים ילונו ?
אני לא מדברת על אב מכה או אמא מסוממת, אלא על הורים נורמטיבים לחלוטין.
רק מגיל 16 יש לילד זכות להביע את דעתו בנושא.
ובכן אני חושבת שמין הראוי שתינוקות כן יהיו אצל האם , אך למה ילדים בגילאים כגון 9 ומעלה לא יכולים להחליט עבור עצמם ?
אחותה של חברתי , בת להורים גרושים , גרה אצל אמה עד גיל 19 , אבל היא העדיפה לגור אצל אביה ,
וכל הזמן היא רבה עם אמה .
(כאמור האם נורמטיבית וכך גם הבת)
אף על פי שזה טבעי ריבים בגיל ההתבגרות , עדיין, למה לא ניתנת לה הזכות להחליט איפה היא רוצה לגור ?
כיום היא גרה אצל אביה , שמחה ומאושרת .
היא כמובן בקשר מתמיד עם אמה ומשוחחת איתה כל יום ומבקרת אותה כמה פעמים בשבוע, אך ללא ריבים .
אני חושבת שזה גם מעיק על הילד , אני חושבת שצריך לדון לחלוקה בין השהות , אלא אם כן מדובר במקרה חריג , או שהילד רוצה לגור עם
הורה מסוים . תינוקות צריכים להיום עם אימם , אבל צריכה להנתן להם האפשרות בגיל מאוחר יותר לבחור איכן לגור .
זו דעתי בנושא זה , שלכם , הצופה מהצד .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
