מחשבות על שליטה

אני שפחה, משויכת לאדון

זרים לא יבינו

ירימו גבה

יתהו... 

ולפעמים גם אני מרימה גבה

ולפעמים גם אני תוהה איך מצאתי את דרכי לכאן

אבל זו אני. זו המהות שלי, זה חלק בלתי נפרד ממני.

חלק שאני יכולה להדחיק, להסתיר, לנסות ולהתעלם ממנו.

במשך הרבה זמן התעלמתי מכל הסימנים הקטנים. התעלמתי מפנטזיות שבהן הגבר הוא החזק, אולי אפילו קצת האביר על הסוס הלבן.

התעלמתי מזה שנורא רציתי אזיקים

התעלמתי מזה שכל פעם ביקשתי ספנקינג מהפרטנר התמים שלי

התעלמתי מזה שכל פעם ביקשתי יותר חזק, ונהניתי כשתפסו והצמידו אותי למיטה.

סאדו מאזו? איכס, אמרתי לעצמי. דחפתי את זה כל כך רחוק ממני.

אבל יום אחד המסך הזה נפל.

אני שפחה,

זו מי שאני.

אני יכולה להילחם בזה.

ואני יכולה לקבל את זה באהבה, ולתת לזה למלא את החיים שלי באושר