זה נושא שרציתי לדבר עליו כבר הרבה זמן ומהפוסטים הקודמים שלי נגעתי בכל מיני נושאים שקשורים לטראנסהומניזם בעקפין. אפשר לומר שטראנס הומניזם זה המשכו של התנועה ההומניסטית. טראנסהומניזם זאת תנועה אידיאולוגית שמטרתה לקדם את האנושות בשילוב עם קידום טכנולוגי. מדובר בלשפר את איכות החיים והתוחלת חיים של האנושות כולה בכך שנשפר את האדם מנטלית ופיזית. אם נגעתם בנושא עוד קודם, יכול להיות ששמעתם על מושג שנקרא פוסטהומניזם. אפשר לומר שהשאיפה של הטראנסהומניסטים זה להגיע לפוסטהומניזם שזה כבר השלב שבו האנושות הושפעה על ידי הטכנולוגיה בצורה כזאת שנהייתה חלק אינטגרלי בתוך האדם עצמו (גם דומה למה שקורה עכשיו). יש הערכה גבוהה שהקידום הטכנולוגי יגיע לנקודת אל-חזור שנקראת סינגולריות טכנולוגית ואף אפילו בתקופה הקרובה מתישהו במאה הזאת. הרבה מאוד הוגי דעה מאמינים שמהרגע שבו נגיע לסינגולריות טכנולוגית הדבר ישנה את פני העולם תוך זמן קצר ואין לאף אחד מושג כיצד תראה החברה האנושית מאותו רגע. יש הרבה מאוד כיוונים מהם הסינגולריות הטכנולוגית יכולה להגיע ומהם לדוגמא: אינטליגנציה מלאכותית, ננוטכנולוגיה והנדסה גנטית. הטכנולוגיות האלה יעזרו לנו בצורה כזאת שאפילו נתעלה על זקנה ומוות עצמם שלא לדבר על כך שבטח שנפתור בעיות פשוטות יותר מאלה.

מה אנטילגנציה מלאכותית יכולה לעשות עבורנו?

בגדול, אינטליגנציה מלאכותית תהיה כלי חישוב הרבה יותר עוצמתי מהכלים הקיימים שיש לנו כרגע מה שיאפשר לנו לפתח טכנולוגיות חדשות הרבה יותר מהר. מהנקודה שאינטלגנציה מלאכותית כזאת תהיה קיימת היא תתקדם מעצמה כי תוכל לעצב מערכות הרבה יותר מתוחכמות מעצמה. מהנקודה שבה יהיו לנו כלי חישוב כל כך עוצמתיים כל שאר תחומי הטכנולוגיה יאיצו בהתקדמות שלהם, משמע סינגולריות טכנלוגית.

Google and NASA collaborate on AI research with new quantum supercomputer

מה ננוטכנולוגיה תעשה עבורנו?

השאיפה היא לבנות ננורובוטים (אלה רובוטים זעירים בגודל של1 חלקי מיליארד מטר, 9-^10) שנקראים אסמבלרס (Assemblers) שמטרתם ליצור תגובות כימיות בכך שישנו הרכבים מולקולרים של חומר בקני מידה אטומי ובכך בעצם להמיר את החומר לחומר אחר. בעזרת הטכנולוגיה הזאת נוכל ליצור כמעט כל דבר שנרצה. רק בעפר לדוגמא יש מלא אטומים שימושיים בתור אבני בנייה לצרכים של ננורובטים.כל מה שנצטרך לננוטכנולוגיה זה עיצוב סכמטי של מכשיר כלשהו ואת הרצף הפעולות לבנייתו. בנוסף גם בהקשר לבריאות ותוחלת חיים של האדם, יש גם תוכנית להשתמש בננורובטים כדי לתקן תאים בתוך גוף האדם עצמו מה שיקפיץ את תוחלת חיי האדם גם מבחינה של אריכות חיים, בריאות ואיכות חיים.

How Nanotechnology Works?

מה הנדסה גנטית תעשה עבורנו?

הנדסה גנטית זהו יישום של אמצעים רפואיים או ביולוגיים המבוסס על עקרונות של הנדסה או מכשורי הנדסה על מערכות ביולוגיות בקני מידה מולקורי ותאי. משתמשים בהנדסה גנטית בתחומים כגון מכשירים רפואיים, דיאגנוסטיקה, גנטיקה, תמיכה בתעשיית שירותי בריאות, תעשיית תרופות, גילוי תרופות, הגנה סביבתית, קידום אגרונומי (חקלאי). לדוגמא, היישומים של ננוטכנולוגיה יכולים להועיל לנקות את הסביבה שלנו מפסולת שבני אדם יצרו (שמן שנשפך לים לנקות בעזרת בקטריה מהונדסת),לשפר ייבולים ולהפיק יותר תועלת מגידול מזון ותאי גזע שיאפשרו ריפוי משמעותי עבור בני אדם.

Soft Mini-Robots: Micro-Robots Will Become Soft and Move Like Biological Organisms, Experts Predict

השאיפה בסופו של דבר היא לשמר ולקדם את האינטלגנציה האנושית כך שנעבור את המגבלות שלנו בעזרת מדע וטכנולוגיה. כרגע מה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בשביל עצמו זה מה שאנחנו עושים ביומיום שלנו בדברים הקטנים. כל אחד מאיתנו יכול לשמור ולשפר את הבריאות שלו כבר בזה שסתם לדוגמא, נשמור על תזונה נכונה, על כושר, על רוגע נפשי, שנשפר ייעול סדר עדיפויות, שנלמד ונגרה את השכל ועוד הרבה.

בנימה אישית, זה משהו שאני מאוד מצפה לו כי הפוטנציאל עצום ולא הגיוני שעם הטכנולוגיה שכבר קיימת כבר עכשיו שהיא גם לא פחות ממדע בדיוני, עדיין העולם נאבק באותם בעיות שטחיות. אין דבר כזה להישאר במקום אפשר רק להדרדר או להשתפר ולדעתי, זה כיוון מבטיח

אני משאיר לכם סרטון של מקס מור שהוא פילוסוף טראנסהומניסטי דומיננטי בתנועה, שמסביר על הטראנסהומינזם והסינגולריות.

ולהמשך קריאה, אני מציע להעיף מבט ב:

1. http://humanityplus.org/philosophy/

2. http://humanityplus.org/philosophy/transhumanist-faq/

נ.ב

המון תודה על מי שהמליץ על "למה לפעמים אנחנו נהנים מרחמים ואיך להפסיק"!!!

תודה רבה על הקריאה ואל תשכחו לשתף ולהמליץ!

-Exceptional

ובנימה יותר אישית:

"רע לי, רע לי טרה לה לה לי.."

-"מה קרה?"

"לא, סתם.. רע לי אבל זה בסדר כי אני קצת נהנה מזה".

-"רוצה שאני אדפוק לך מכות?"

"מה... מה, למה?"

"מה, אמרת אתה נהנה מזה. אני רוצה לעשות לך טובה".

מצאתי פוסט שמשקף את דעתי בנושא. תרגמתי אותו עבורכם, צירפתי קישור למקור ובסוף הפוסט גם הוספתי מעצמי.

"אדם לא ירגיש בנוח בלי הסכמתו בנושא" -מארק טוויין

כשהייתי קטן אני זוכר שהייתי נפצע לעיתים קרובות כששיחקתי בחוץ. אם קרה והסתובבה לי הקרסול, הייתי מתקפל מכאבים ואוחז בקרסול אבל לא הייתי מרגיש רע בנוגע לזה. רק אז כשמישהו מהמשפחה או חבר היה רץ אלי מדאגה, הייתי מתחיל להילחץ.

באותה תקופה זה בלבל והעציב אותי. למה לא יכולתי לשלוט ברגשות שלי? ריחמתי על עצמי ולא יכולתי לשלוט ברגשות שלי. הייתי פורץ בבכי. שום דבר מזה לא היה עשה לי הגיון וככה זה היה חוזר על עצמו כל פעם.

עכשיו שהתבגרתי אני חושב שהבנתי. אני נהניתי מהתחושה של רחמים ובתת-מודע רציתי אותם.

 זה לא קורה רק אצל ילדים. שמתם לב איך לפעמים אנשים ישוויצו על איך שנפצעו או נהיו חולים?

"היי כולם! ממש ריסקתי ליד שלי את הצורה אתמול בתאונת סקי. תסתכלו עלי!"

כל הקטע הזה של להנות מרחמים נעשה בזדון כדי למשוך תשומת לב. זה סימן לחוסר בטחון. אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו כי אנחנו רוצים את התשומת לב. בלי רחמים אנחנו מפחדים שלאף אחד לא אכפת מאיתנו.

רחמים הם צורה של הצדקה חיצונית המבוססת על רגשות נחיתות. הצורך בהצדקה חיצונת והחוסר בטחון העצמי הם שני גורמים משמעותיים שפוגעים באושר שלנו.

איך זה מתחיל? מה הסיבה לכך? למה אנחנו חושבים שההצדקה השלילית הזאת היא דבר טוב עבורנו?

יש משהו טבוע שמושך בלהיות קורבן, בלהיות מסכן. זה פותר אותנו מאחריות ונותן לנו תירוץ להאשים מישהו אחר או משהו. לכן כשמשהו קורה, האגו מחפש לחזק את התדמית של קורבן ומסכן, מה שנותן תירוץ להתחמק מאחריות ולא להתמודד עם המצב - היה אפשר לקשר את התשומת לב שהתקבלה ללהרגיש אכפתיות ואהבה במקום.

למדנו להתנהג ככה כנראה עוד מהילדות. למשל כשנפצעתי כשהייתי ילד, כולם היו מתרכזים בי ונהניתי מזה אז למדתי למרוח את זה בכך שבכיתי.

לחפש רחמים הולך יד ביד עם רחמים עצמיים מה שעוצר מאיתנו להיות מאושרים כי אנחנו מעדיפים להרגיש רע ולרחם על עצמינו. כמובן שבהתחלה לא נראה את זה ככה בתור לחפש רחמים כי נגן על האגו שלנו.

איך לזהות את ההתנהגות הזאת?

יכול להיות שאתם מחפשים רחמים אם אתם:

* כל הזמן אומרים "שלא מגיע לכם"

*כל הזמן מתלוננים שהחיים שלכם לא הוגנים או שמשהו לא הוגן כלפיכם.

*כל הזמן מתלוננים שעושים לכם רע.

*כל הזמן לעלות בעיות ולהתלונן למה זה היה חייב לקרות לכם כדי למשוך תשומת לב.

*לקוות בלב שיקרה משהו רע כדי שתוכלו לדבר עליו.

*מתמקדים בעיקר בעצמכם ושוכחים מאחרים

*רואים בעיות של אנשים אחרים דרך איך זה משפיע עליכם

לגבי הנקודה האחרונה, הכוונה היא להשתמש בצרות של אחרים כדי לעלות על הגל ולמשוך הזדהות עם עצמך.

דוגמא לכך תהיה למשל, אם מישהי מספרת על איך בעלה פוטר מעבודתו ומתרכזת יותר בעד כמה היא נפגעה מהסיפור ולא עד כמה הוא נפגע.

במקום להרגיש חמלה כלפי בעלה היא תתרכז בעד כמה זה משפיע עליה כאילו שעליה זה עובר יותר קשה ממה שזה עובר לו. כולנו מתנהגים ככה מדי פעם אבל כשההתנהות הזאת הופכת להיות שיגרה זה פוגע באושר שלנו וגם בסובבים לנו.

איך מפסיקים?

כפי שציינתי מקודם, שני המניעים העיקריים להתנהגות הזאת הם חיפוש הצדקה חיצונית ובטחון עצמי נמוך. כדי להתגבר על ההתנהגות הזאת זה הכרחי להתמודד עם שתי הבעיות האלה. הצעד הראשון בלפתור את הבעיה הוא להיות מודע לבעיה. ברגע שמודים בבעיה צריך לחשוב ולראות איך זה משפיע על חיינו.

אתם נמצאים במצב רוח רע לעיתים תכופות? קורה הרבה שאתם הורסים לעצמכם? קשרים שלכם עם אנשים נפגעו?

אולי אתם לא מצליחים להזדהות עם אנשים אחרים כי אתם מתרכזים בעיקר בעצמכם. אולי אתם תקועים רגשית, מקצועית כי אתם נעולים על להתלונן על איך שום דבר אינו הוגן. להיות מודע למצב ולגורמים יעזור לכם וייתן מוטיבציה להשתנות.

עכשיו שאתם מודעים לכך שאתם רודפים תשומת לב, תתאמנו בלהכיר תודה ותראו כמה טוב זה מרגיש.

במקום להיות נעולים על עד כמה פגעו בכם, ישר תחשבו על משהו חיובי בחייכם. סבבה, שברת את היד בתאונת סקי אבל אתה עדיין יכול להשתמש ברגליים שלך ולצאת לטייל בפארק ולהנות מזה בלי תשומת לב שלילית. בכך שתכירו תודה כל פעם, זה יעזור לכם להשתנות ולהרגיש טוב יותר בלי חיזוקים שליליים. לטווח הארוך, אתם צריכים לבנות הרגשה של הערכה כלפי עצמכם בכך שתקחו אחריות על חייכם ובאופן פעיל ומודע תעשו כדי לפתור את הבעיות שלכם כשמשהו פוגע בכם. כשאתה מרגיש שאתה שולט בחייך, אתה מספיק להיות קורבן ומסכן ומרגיש יותר כמו בן אדם בעל ערך. זה מרגיש הרבה יותר טוב מלהנות מחייך במקום להתלונן על עד כמה אתה לא. זה לא משהו שפותרים בדקה, זה משהו שצריך לעבוד עליו כדי להתגבר עליו ולשנות לטווח הרחוק.  איך שהתבגרתי בניתי את הערכה העצמית שלי והתחלתי לקחת אחריות על חיי. התגברתי על הבעיה אבל זה עדיין משהו שקיים ושצריך לעבוד עליו. מה שחשוב זה לא להעלים את זה לגמרי אלא להתמודד עם הבעיה עד כמה שאפשר.

האם אתם נהנים מרחמים? למה לדעתכם?

מעת מייקל דוידסון (Michael Davidson)

http://tinybuddha.com/blog/why-we-sometimes-enjoy-pity-and-how-to-stop/

אני רוצה להוסיף ולומר. כן, יכול להיות גם שיש לכם סיבה מוצדקת למה אתם אומללים ויכול להיות שבאמת העולם לא הוגן ושום דבר לא הוגן. להמשיך להתלונן על כך ורק לדכא את עצמכם עוד יותר בטח שלא יעזור לפתור את הבעיה. תאזרו אומץ וכוח כדי להתמודד עם עצמכם כמו שכל אחד מאיתנו צריך לעשות. אני בכוונה גם עשיתי הרבה שינויים בטקסט כדי שכמה שיותר ידבר אליכם וגם הוספתי עם המושג "קורבן" גם "מסכן".

זה לא הפוסט שדיברתי עליו שבוע שעבר שאני אפרסם אותו היום, אבל אני עובד עליו.

תודה רבה על הקריאה שיהיה לכם סופ"ש נעים ואל תשכחו לשתף ולהמליץ!

-Exceptional

קלווין קליין מעצב אופנה ומייסד החברה קלווין קליין: "הרעיון בג'ינסים הוא סקס. מפרסמים, בנסיון לחדש מוצרים מיותרים, יעצבו אותם כך שיחשפו כמה שיותר מהגוף כדי למכור."

מיניות מקבלת הרבה יותר מדי הערכה ממה שמגיע לה.

סקס מוכר- זה ידוע. סקס זה המכנה המשותף הכי בסיסי לכל בני האדם וזה למה כל כך קל לתמרן בעזרתו כדי למשוך תשומת לב.

אנחנו נחשפים לתכנים מיניים מדי יום בכל תחום אפשרי בתקשורת וזה מתאפשר היום רק כי הכל הרבה יותר מקובל ממה שהיה פעם. אין הבחנה ברורה בין מה נכון כי החברה מאפשרת ונותנת יד במקום להעביר ביקורת. זה לא מצב חדש והתחיל עוד ממזמן. העדויות המוקדמות ביותר שתועדו על כך הם עוד מ-1871 כאשר השתמשו בכרזות של נשים חצי עירומות כדי למשוך קונים פוטנציאלים. עד היום זה ממשיך כאשר אין פעם שלא תפתח את האינטרנט, טלויזיה או תסתובב ברחוב, זה רק עניין של לשים לב לזה כי לא חסר דוגמאות בכל מקום אם רק נעצור להסתכל. כיום האובססיה לסקס והתאווה של החברה למראה לא פרופורציונליות בעליל. התחרות על מראה מושך לא פוסקת וזה ברור שזה אמצעי זול כדי למשוך תשומת לב ולהשיג מעמד חברתי. יש השלכות לכל דבר בין אם זה עניין קטן או גדול ואפילו יותר מזה, המקרים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל. בכל דבר באופן כללי, הדברים הקטנים האלה מצטברים לאט לאט עד שהתוצאות נראות ברור לעין.

אנחנו כבני אדם מסוגלים להגיע להישגים שהזוי לדמיין אותם. לא רק שיש לנו כיום את הסיפרייה העצומה ביותר בהיסטוריה האנושית שעכשיו יש אליה גישה אפילו בפלאפון (האינטרנט כמובן), אנחנו חיים בעידן שהוא אוטוטו על סף מדע בדיוני אם לא כבר. לפחות לדעתי, העולם הרבה מורכב ומעניין ממה שמציגים אם רק יודעים את מה לסנן ואיפה לחפש.

בפוסט הבא אני רוצה לגעת בנושא מאוד חשוב לדעתי כי הוא נוגע להעתיד של האנושות לצד הטכנולוגיה.

תודה רבה ואל תשכחו להירשם לבלוג ולהמליץ !

-Exceptional

שלום לכולם!

הרבה מאוד פעמים נתקלתי באמירות בסגנון לדוגמא שאומנות זה נטו רגש ומדע זה נטו הגיון, ששני הדברים מפריעים אחד לשני. אין ניגוד בין הגיון לרגש, כן יש הבדל אבל.

הגיון הוא אוסף חוקים ואקסיומות. בלוגיקה בוחנים את קשר הטענה ביחס למסקנה. אגב, נכון שבשפה היומיומית שלנו אנחנו לא מבדילים, אנחנו אומרים הגיון גם על מה שהוא רציונלי. רציונל, להבדיל מלוגיקה, זה למקסם את המטרה. מה שאנחנו מתכוונים אליו כשאנחנו אומרים שכדאי לעשות א' כי צריכים ב'. הגיוני יהיה להגיד שבגלל א', ב' אז ג'. רציונלי יהיה להגיד אני אעשה א', ב' כי אני צריך ג'.

רגש הוא החוויה הפסיכולוגית הסובייקטיבית שלנו שהוא גם המניע שלנו. כאשר אנחנו מחליטים על פעולה אנחנו משתמשים בשניהם.

לא רק שהם יכולים לתרום אחד לשני אבל זה לא שהם ניגוד אחד לשני מלכתחילה, הם פשוט שני דברים שונים. אני אוסיף גם שבאופן כללי, העולם אינו שחור לבן. כל דבר יכול להיות מורכב מהרבה מאוד היבטים.

אולי חלק מלמה חושבים ככה זה בגלל שיש נטייה רחבה לעשות בלי להתחשב בנסיבות. אנחנו פוחדים מלחשוב. הרי הרבה יותר קל לקפוץ על כל הנחשק בלי להתחשב בנסיבות. אני שואל אתכם, לא אבל עדיף אם נחסוך לעצמנו את הצרות מראש? הנוסחה לקבלת החלטות היא מאוד קלה. היא כתובה בתמונות פה. תעקוב אחרי הלב שלך אבל תיקח איתך את השכל שלך, ואחרי כל זה למי שלא טוב לו איתכם..

תודה רבה ואל תשכחו לעשות לייק, לשתף ולהגיב !

-Exceptional