אין צורך בלומר מה חשיבות של כל החושים שלנו, הם שמציגים את העולם עבורנו. להיות ללא כל חוש כנראה הדבר הכי קרוב ללא להיות בכלל. בדרך כלל מוזכרים חמישה חושים. חמישה החושים הכי פופולרים שמוזכרים בדרך כלל הם: שמיעה, מגע, ריח, טעם וראייה. מעבר לחושים הפופולרים יש אבל חושים שאולי אפילו יותר חשובים מחמשת אלה בגלל שהם כל כך בסיסיים שרובנו לא חושבים עליהם כלל. יש דיונים בנוגע לכמה חושים יש לנו ולרוב המספר נע בין 21 ל-33 חושים. אנחנו מקבלים מידע מהחושים שלנו כך שבכל קצה הגוף שלנו יש לנו עצבים שמקבלים ומחזירים אותות חשמליות מהמוח דרך עמוד השידרה. באיזורים שונים בגוף יש לנו כמות עצבים שונה כי עצבים אינם מתפרסים באופן שווה בכל הגוף ומכך יש מקומות שהם יותר רגישים או יותר קהים. כל תהליך החושים שלנו כה מסובך עד שהוא מערכת שלמה בגוף בפני עצמה הנקראת מערכת העצבים.
האדם הראשון שניסה להרכיב רשימה של כל החושים האנושיים היה הפילוסוף היווני אריסטו (384 לפנה"ס עד 322 לפנה"ס). הוא גם היה הראשון שנתן שמות לחמשת החושים הבסיסיים. לאחר מכן נוספו 4 חושים נוספים שחולקו לתת-קטגוריות עד שסכום כל החושים הגיע ל-21 פחות או יותר מה שתלוי בדעתם של נורולוגים שונים.
נתחיל בחמשת החושים הפופולריים שלנו:
1. ראייה (עיניים) - תפיסה חזותית.
2. שמיעה (אוזניים) - קליטה של קול.
3.טעם (לשון) - הרגשה של טעם.
4. ריח (אף) - חוש ריח.
5. מגע (עור) - תחושת מגע.
ארבעת החושים הנוספים בגדול:
ארבעת החושים הנוספים אלה חושים פנימיים, בתוך גוף האדם.
6. תרמוספציה (עור) - תחושת טמפרטורה.
7. פרופריוספציה (חלקי גוף) - התחושה של האיברים שלך שמאפשרת לך לדעת איפה הם ממוקמים ביחס לאיברים אחרים.
8. נוציספציה (כל הגוף) - תפיסת כאב בכלל הגוף.
9. חוש האיזון (כל הגוף) - נקבע לפי נוזל באוזניים ועובד בשיתוף עם חושים כמו ראייה ופרופריוספציה.
כמו שציינתי מקודם, המספר הכולל של כל החושים משתנה מנורולוג לנורולוג. הינה עוד כמה:
10. קינסתטי (כל הגוף) - התחושה בזמן שהגוף מאיץ במהירות.
11. טקטיליות (בעיקר העור) - תחושת לחץ.
10. קליטה של העור - תחושה של סומק, התרחבות כלי הדם.
12. כימורספציה (דם ומוח) - תחושת רעב, צמא, הקאה וחניקה.
13. קליטת מתיחות (שרירים, מפרקים, עור) - בנוסף גם אחראי על רפלקס הקאה, שחרור גזים ועשיית צרכים.
ועוד..
אפשר להשוות את גוף האדם במובן מסויים למכונה. כמעט לכל דבר בגוף שלנו יש תפקיד משל עצמו ואם יש נזק כלשהו, יש לנו מערכת החלמה. אם לא, אז יש לנו מערכות בגוף שיודעות איך לפצות על החסר. אני לא אגיד שלכל איבר בגוף יש תפקיד כי הדבר כבר לא נכון. לדוגמא התוספתן , כבר איבד מהמטרה המיועדת לו. בני אדם הקדמונים צרכו יותר עשבים וכדי לעכל את העשבים התוספתן הפריש אנזימים מיוחדים לשם כך אבל היום זה כבר לא רלוונטי.
עוד תכונה מעניינת לחושים שלנו זה האופן שבו החושים מפצים על חוסר. במצב שישנו חוסר מולד או נזק שקרה באמצע החיים שגרם לאיבוד חוש כלשהו, שאר החושים נהיים חדים יותר. המוח שלנו יודע איך לנצל את שאר החושים בצורה כזאת שתפצה על החוסר. אדם עיוור ילמד לסמוך על חוש השמיעה שלו וחוש המגע כדי להתמצא בעולם לדוגמא וככה עוד מקרים שונים רבים.
על פיצוי של חוסר מסויים או פגיעה במוח כתבתי יותר בהרחבה כאן.
-Exceptional
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Elijah