אתמול הבונזאי הציע לחתניקית לצאת איתו חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח זה כל כך הצחיק אותי
איזה פדופיל
אני לא הרבה יותר טובה, הדבורה גדולה ממנה בחצי שנה, אבל היא הרבה יותר בוגרת ממנה והיא בכיתה ט'. והיא גם נראית יותר גדולה.
החתניקית היא חתניקית בכל מובן. היא חברה שלי והכל, היא חמודה וכיף לדבר איתה, אבל אחרי הכל, היא חתניקית, והיא עדיין ילדה.
בכל אופן, החתניקית דחתה אותו לא בעדינות.
היום פתאום הוא התחיל לדבר איתי
ושאל למה אני מייבשת אותו תמיד
בנקודה הזאת, ריק אמר לי להמשיך לייבש אותו, מה שהיה הדבר ההגיוני לעשות
אבל הייתי מטומטמת נורא, ולא ייבשתי אותו
והוא דיבר המון שאני צריכה להפסיק לייבש אותו
ובסוף רציתי שהוא יעזוב אותי כבר
אז הוא גרם לי להבטיח לו שאני לא אייבש אותו בכלל בפעם הבאה שניפגש.
כל זה אחרי שהסברתי לו כל כך הרבה פעמים שאני לא סובלת שנוגעים בי ("אני לא קונה את זה") ושאני עושה את זה לכולם ("אז תפסיקי")
איך אני אשרוד את החיבוקים שלו שגורמים לי לצמרמורת ובחילה?
זה באמת לא אישי!
אבל הוא הפך את זה לאישי
לא, לא כל הבנות הן כמו הזונה המוזיקלית (נו מישהי מבית 2 שהיא גם איתי בבית ספר) שכל פעם שאתה רואה אותה אתה עושה לה מסאז' והיא גונחת וזה נורא מטריד למרות שבכלל יש לה חבר.
במיוחד לא אני.
הוא הפך את זה לאישי, כשהוא התחיל לחבק אותי ולטפוח לי על הראש כאילו הוא סבתא שלי, ולטפוח לי על הכתף ועל הרגל
כל זה גורם לי לרצות להרביץ לך, אם רק הייתי יותר חזקה