זה מדהים איך קורה הדבר הזה
והכל חיצוני
אם הייתי מאמינה במזל, אז זה היה מזל, אבל אני לא
כשהולך הדיכאון, באה המוטיבציה, מוטיבציה ללמוד יותר ולדבר עם אנשים יותר ולחייך יותר, וגם בנגינה בין השאר
זה מוזר, חשבתי שדווקא עכשיו בכיתה י' יהיה לי לחץ והציונים ירדו
אני חושבת שזו הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי 100 במתמטיקה
וזה המבחן האחרון בזה השנה אז אין פחד שאני אדרדר
אבל עכשיו היסטוריה!
אני טובה בהיסטוריה, אבל כמות עצומה של חומר שעוד לא סיימתי חצי (נו עצלנית אחת איכסה) וכמות עצומה של שאלות בזמן קצר מדי.
נו יהיה בסדר שקט.
אני יודעת שכולם סובלים מהסוף של השנה, יש לחץ של מבחנים בזה,
אבל מסיבה כלשהי אני פורחת יותר מכל השנה
אולי בגלל החופש שמתקרב, אולי בגלל שהפסקתי להיות דיכאון מהלך, אולי בגלל שהבנתי שאני צריכה להפסיק להזניח את הלימודים
אולי בגלל שהבנתי שלהתבכיין שאין לי חברים לא עושה כלום, אלא רק לנסות להשיג כמה
כנראה שהרזה ממש רוצה לחזור לקשר יותר קרוב איתי.
אני ממש awkward איתה בגלל כל מה שקרה, אבל היא כנראה זוכרת איך הייתי לפני, ובגלל זה היא ממשיכה לנסות
אני מקווה שזה ככה .-.
סוף שבוע היסטוריה, ידידיי!
שיהיה לי בכיף?
כינוי:
caelum
בבלוג זה
בכל הבלוגים
