Can't Stop

אני מרגישה שאני צריכה לכתוב פוסט על סוף כיתה י' כדי לסדר את השנה הזאת בראש שלי ואני מרגישה שאני חייבת לכתוב פוסט על מה שקרה אתמול עם ההורים שלי אבל אני עדיין מעבדת את זה בראש.

דיברתי איתה אתמול קצת והיום קצת. לא הרגשתי צורך לדבר איתה, אבל היה חשוב לי לספר לה מה קרה עם ההורים שלי. אז התחלתי איתה שיחה אתמול (לא בטלפון, כי אם הם חיטטו לי פעם אחת סביר להניח שהם יחטטו שוב) והשיחה היתה יבשה נורא - רק עובדות, תכלס, משפטים, תגובות, וזהו. בלי אף הפגנת רגש, כמו לדבר עם זר. כאילו אנחנו לא ביחד כבר כמעט שלושה חודשים. 

היום בבוקר דיברנו שיחה של שלוש שורות.

לא דיברנו בטלפון... שלושה שבועות? חודש?

הפעם היחידה שהלב שלי דופק חזק כשאני מדברת איתה מאז ממש מזמן, זה עכשיו.

בשיחה הזאת.

אני מפחדת ואני גרועה בזה בטירוף.