אתמול ראיתי עורבני כחול בסנטרל פארק. צרחתי כמו פאנגירל והוא כמעט ברח וההורים שלו לא ידעו מה קרה לי
חוץ מזה הדבורה שלחה לי הודעה.
היא כתבה שהיא חושבת שאנחנו צריכות להישאר בקשר ושלא תהיה עוינות בינינו. אני רוצה שזה יהיה ככה, אבל אני חושבת שלא באמת השלמתי עם מה שקרה עד הסוף. אני אנסה, מה שיהיה יהיה.
ואז נכנסתי לפייסבוק וראיתי שהיא יוצאת עם מישהו.
הבחורה הזאת מתקתקת דייטים
כמה זמן עבר, שבועיים? שלושה שבועות? פחות מחודש.
יש לי מרירות בעניין הזה, למרות שלא אמור להיות אכפת לי
בכלל בזכות זה שהבחור ביטל את הדייט שלהם לפני כמעט ארבעה חודשים (וואו, כל כך הרבה זמן?) אני יכולתי לצאת איתה
אני חושבת שהם היו אמורים להיות ביחד.
הם מתאימים, הם גרים קרוב, מגיע להם לצאת בלי שהקנאה המפגרת שלי תהרוס להם
בכלל אני לא אוהבת אותה, למה אני ככה?
אני אהיה ידידה שלה ואני אהיה תומכת והכל.
לגמרי מגיע להם. אני רק מקווה שהוא לא יפגע בה, הוא סטוציונר כמוה. לא נורא.
אני אהיה לסבית סטריאוטיפית ואהפוך לידידה תומכת.
אני אכריח את עצמי, בשביל שיהיה לה טוב.
friend-zone, here i come?
כינוי:
caelum
בבלוג זה
בכל הבלוגים
