Can't Stop

את אומרת שאני אוטסטית,

שהחברים שלי לא בסדר,

שעצוב וכואב לך שאני לסבית,

"במה טעינו?"

"לא חינכנו אותם נכון?"

שאני לא רזה,

שאני מדברת לא בסדר,

שאני לא מדברת מספיק,

כמה שילדים זה חרא ואסור לצפות מהם לכלום,

שאת מתאמצת בשבילם והם לא מעריכים את זה,

כל פעם שאני מדברת סותמת לי את הפה,

שאני הולכת לא בסדר,

שהרגליים שלי עקומות,

שהשיניים שלי עקומות,

שהשיער שלי ג'יפה,

שאני נפגעת יותר מדי מדברים שאת אומרת ("זה נראה... אבל אני לא אומרת כלום." בטון נעלב. אז אל פאקינג תגידי כלום)

שאני עצלנית,

שאני איטית,

שאין לי רגשות

ואז כועסת עליי, שאני לא אוהבת את עצמי.

כי מי שלא אוהב את עצמו, אף אחד לא אוהב אותו.

הוא משדר חוסר ביטחון, צריך שיחזקו אותו כל הזמן ("איכס, זה מגעיל אותי")

אנשים רואים אותו וחושבים, "הוא מכיר את עצמו. אולי הוא באמת לא שווה כלום?"

אז נחשי מה?

זה עובד גם הפוך.

מי שאף אחד לא אוהב אותו, לא אוהב את עצמו.

אף אחד לא רוצה להיות לידו, כולם אומרים כל הזמן כמה הוא לא בסדר,

הוא רואה את מה שהם אומרים וחושב, "הם מכירים אותי. אולי אני באמת לא שווה כלום?"