ולמרות זאת, הפחד הכי גדול שלי הוא שכל זה לא אמיתי. שאני סתם זונת צומי שממציאה כל מיני שטויות להתנהגות המפגרת שלה.
היום היה יום ממש ממש גרוע
לא אפרט על הדברים הגרועים כי אין לי כוח
פשוט אמרתי כל כך הרבה פעמים (בראש, לא לאף אחד חס וחלילה) שאני צריכה טיפול
ולמרות זאת אני לא מתקשרת לאיש הזה
בהתחלה סתם כי אני שונאת לדבר בטלפון, אבל היום קראתי באינטרנט כל מיני אנשים שאומרים שטיפולים לחרדה חברתית לא עושים כלום וכו' וכו'
ואני בונה על הטיפול הזה הרבה יותר מדי
זה אמור לבוא ממני
אבל אני יודעת שאני לא יכולה להתמודד עם זה לבד
ומי יעזור לי בדיוק
ההורים שלי?
"למה את מפחדת לדבר מול אנשים? אבל למה??"
כשמדובר בחברה סודית וטוב לי והכל בסדר את מצוינת בלחקור באינטרנט כמו בלש, אבל כשרע לי פתאום אני אשמה ואת לא מבינה?
ד"א היום גיליתי שהראשונה בחיפוש בפייסבוק שלה זאת הדבורה
טוב לדעת
נפרדתי ממנה לפני חצי שנה, קצת דיליי אולי?
אם את קוראת את הבלוג (כי סביר להניח שכן ואני ממשיכה לכתוב כי אני מפגרת) אז כנסי לגוגל ותחפשי קצת
ואז תביני
אוקיי?
חוץ מזה אני לא ישנה בימים האחרונים
וזה חרא
וגם לא אוכלת וכל הזמן יש לי בחילות
וזהו
נמאס לי מבית ספר
כינוי:
caelum
בבלוג זה
בכל הבלוגים
