Can't Stop

לא, אני לא בטוחה.

אבל אני לא חושבת שאני אי פעם אהיה בטוחה.

לא תכננתי לעשות את זה בגיל הזה, רציתי לחכות עד גיל 18 לפחות.

אבל הכל תקף אותי פתאום, 

ההורים שלי מוצאים דברים שהם לא אמורים למצוא, 

הם נעלבים שאני מסתירה מהם סודות,

והאמת הרבה יותר פשוטה ממה שהם חושבים (אני לא גבר, אין לי בעיות זהות, אני לא מתלבטת, אני לא מעודדת את החברים שלי לכלום והיא פאקינג החברה שלי ולא איזו בחורה מוזרה מאוד שמצאה אותי ברחוב והחליטה להטריד אותי.)

אז אולי עדיף פשוט להגיד אותה.

הברירה היתה או לצאת מהארון או להיפרד ממנה,

ובחרתי להיפרד ממנה.

בחרתי לא נכון, והיא היתה מקסימה ונתנה לי גלגל הצלה,

ועכשיו החלטתי.

אני פוחדת כמו שלא פחדתי בחיים.

לא, זה לגמרי לא התנאים האידאלים. בכלל.

אני במתיחות איתם.

כל פעם שהם נחמדים אליי בזמן האחרון, זו צביעות מאוד שקופה.

הם כועסים עליי, ואפילו לא מוכנים להגיד למה.

יציאה מהארון תחשוף את כל הכעס והעצבים שהם מנסים להסתיר עם הצביעות שלהם.

אבל נמו צדקה.

לצאת מהארון בזמן אחר רק יגרום למתיחות שוב, אם אני אצא מהארון עכשיו זה יחסוך עוד תקופה של מתיחות - גם עכשיו שכבר יש, וגם כשאני אצא מהארון. ככה יהיה להם זמן לעכל את זה ולקבל אותי 

הדבר שהכי מפחיד אותי, זה אם הם ירצו שאני אפרד ממנה. היה לי כל כך קשה בפעם הקודמת, שבוע של סבל טהור, אני כל כך מתגעגעת לקול שלה ואני מתגעגעת אליה בכלל בטירוף.

הם יגידו שהיא מוזרה מאוד, ושהיא קטנה אז אני עושה עליה סנקציות, שאני מנצלת אותה ואת הכוח (שברור שיש לי מה) עליה, שאני מרגישה עליונות עליה, שהיא משפיעה עליי לרעה, שעם המרחק זה לא אמיתי, וימציאו כל מיני שטויות כאלה

ואני לא אוכל להגיד להם שאני אוהבת אותה כי אני חד משמעית לא מסוגלת לדבר עם ההורים שלי על רגשות (לא מסוגלת, לא לא רוצה, גם כשאני מנסה, אני לא מצליחה. לא יוצאת המילה. במקומה יוצא שקר מפגר שהורס לי את כל מה שניסיתי להגיד)

דיי שקט אל תחשבי על זה!

אין לי ברירה.

בבקשה תגידו לי מה לעשות

בבקשה

אמא שלי חושבת שאני גבר

מה

אחרי הבגרויות אני יוצאת מהארון.

זהו נמאס לי.

ההכחשה הזאת לא עובדת לי ואם אני אצא מהארון יש סיכוי שנחזור להיות ביחד?

שבועת בלוג.

עד עכשיו, כל שבועת בלוג שהיתה קיימתי.

החלטתי שאני לא רוצה להיות סטרייטית.

אני רוצה להיות לסבית מחוץ לארון שגרה בתל אביב ועושה מה שאני רוצה בלי לחשוב מה יחשבו עליי

נו שנים תעברו כבר!!!!

אני מפחדת שיגיע החופש.

אני באמת מפחדת.

מהבדידות, משיחות הנפש שיבואו עם ההורים שלי, "יש לך בעיות רציניות" (או משהו כזה) 

אבל יהיה בסדר!

הכל יהיה בסדר

ההולך בדרכים הוא האדם החופשי

יהיה בסדר

יהיה בסדר

יהיה בסדר

היא בכתה

למה

לא

בדיוק כמו שלך לא טבעי לצאת או להתנשק או משהו עם גברים, גם לי זה מרגיש לא טבעי

הרגשה אישית, אוקיי?

חוץ מזה, כל יום בשנה הם צריכים להתחבא

אולי בתל אביב פחות, אבל נגיד ירושלים. אני נמצאת די הרבה בירושלים, ולפני שנה בערך ראיתי שם דגל גאווה בחלון של מישהו ונורא התרגשתי, כי זו היתה הפעם הראשונה שראיתי בירושלים מייצג כלשהו של הקהילה הגאה

נכון, זו רק נטייה מינית

אבל תנסה אתה להרגיש לבד כל יום, כל דקה, כל שנייה, שכולם קוראים לך מגעיל ולא טבעי, עושים כאילו הם תומכים בקהילה אבל מלכלכים מאחורי הגב שלך שזה דוחה אותם

יש הרבה דברים שדוחים אותי

אבל אם משהו דוחה אותך, אתה לא יכול להעלים אותו

הוא שם, והוא קיים, וזה שאותך זה מגעיל

גם הזין שלך מגעיל אותי

אני יוצאת נגדו או משהו?

אוף הוא עצבן אותי עכשיו

מגיע לקהילת הלהט"ב להיות גאים.

לא יודעת אם להגדיר את זה גאווה, אני לא יודעת איך להסביר, 

אבל מגיע להם לפחות יום אחד לצאת לרחוב ולהביע את עצמם כמו שהם רוצים

בדיוק אנשים כמוך שחושבים שזה מגעיל הפכו את מצעד הגאווה לכזה

מה שאנשים כמוך מכנים "פרובוקטיבי" ו"מגעיל" ו"לא צריך להסתובב עם חוטיני וורוד ברחוב"

כשמדכאים אותך במשך שנים, אסור להביע כלום, אסור להראות כלום, אסור אסור אסור אסור אסור

מצטבר הרבה

אז כן, הומופובים חמודים, בגללכם מצעד הגאווה הוא משהו שכולכם שונאים (אני לא מבינה למה בכלל אבל אוקיי)

אל תחשבו על הביקיני ברחוב (שאתם מדמיינים)

תחשבו על ילד בן 14 שיושב בבית וחושב שהוא לבד בעולם

תחשבו על ילדה בת 16 שמתבשלת בבית ובטוחה שאין סיכוי שיקבלו אותה בשום מקום

אנשים בדיוק כמוכם

ההבדל,

הוא רק נטייה מינית

ומצעד הגאווה גורם להם להרגיש שייכים

לקרוא עליו באינטרנט, לראות תמונות, לשמוע עליו בחדשות,

פתאום המונים כמוהם מסתובבים ברחובות

מתנשקים ברחוב ומתלבשים ומתאפרים בדיוק איך שהם רוצים ומרגישים שנכון להם

אולי אתם לא מבינים,

אבל לפחות אחד החלומות שלי, בתור לסבית (עמוק עמוק עמוק עמוק מאוד) בארון,

זה ללכת במצעד הגאווה, להתלבש כמו שאני רוצה, לא להתאפר ולשים עגילים ענקיים וכל מיני שטויות שאמא שלי מכריחה אותי בשביל להיראות נשית, להחזיק ידיים עם מישהי שאני אוהבת (שאני לא אצטרך להיפרד ממנה בדמעות בשביל להרגיע כמה אנשים) בלי לדאוג מי יראה אותי ומה יחשבו

אז בבקשה,

אל תהרסו

מגעיל אתכם?

אתם לא חייבים להסתכל

! Happy Pride

מצעד גאווה שמח וגאה!

עוד שלוש שנים אני שם

תהיו גאים גם בשבילי~

מורה נחמד, הוא התעלם מהמתכונת ונתן לי 90 במגן

כולם מציקים לי למה נפרדתי מהדבורה

תנסו אתם להחזיק מערכת יחסים מדקות שאני מצליחה להתפלח למחשב או לפלאפון בלי להיפגש אף פעם, אוקיי?

אני מתגעגעת אליה בטירוף אבל יעבור בסוף

אוף שבוע הגאווה הזה לא עושה לי טוב

חוץ מזה עכשיו תפסו את החשודים ברצח בברנוער

כל הנסיעה לבית ספר בבוקר היתה על זה כתבה ברדיו

והייתי צריכה לשבת ליד אבא שלי חצי שעה ולנסות להסתיר שאני מקשיבה

יאללה הולכים להמשיך לסכם עליה ראשונה ושנייה ברבאק