זה תמיד קורה בלילה.
אולי זה מן עיתוי של הכוכבים עם המוח שלי, שמסמנים לו שעכשיו זה הזמן המתאים לחשוב עליך.
ולחשוב בכללי.
לפעמים אני חושבת שהמוח שלי נועד לחשוב רק בלילה. המוח שלי לא אוהב את השמש, הוא אוהב את הירח.
אני אוהבת להסתכל בשמיים כשיש חושך והרבה הרבה כוכבים.
אני אוהבת לחבר אותם בדמיון שלי.
יש לי דמיון מפותח, ככה אומרים..
לפעמים אני והדמיון שלי מחברים מהכוכבים תמונה מושלמת, שהזוויות שלה במעלות מדוייקות, אין שום כוכב שהוא לא במקום.
אני לא אוהבת פילטרים בתמונות, אני אוהבת שהתמונה אמיתית. זה מרגיש לי כמו שקר. אני לא אוהבת שקרים.
רוב התמונות שאני והדמיון שלי צילמנו יצאו די בסדר, אף כוכב לא הפריע לי.
אבל יש תמונה אחת שאני לא מצליחה לתקן.
את האמת, שאפילו ניסיתי לשים עליה פילטר, והיא עדיין לא יצאה כמו שרציתי.
ניסיתי לתקן אותה, להוסיף קצת תאורה.. הוספתי עוד כוכב לידי והתמונה עדיין לא יצאה מושלמת.
זה תמיד קורה בלילה,
שאני מסתכלת בכוכבים,
ורואה שיש כוכב אחד שמפריע לי. והוא עומד בדיוק לידך.
אני מנסה למחוק אותו מהתמונה שלי,
ואתה לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
SilverLining