אתה פסיכולוגית שלי

אני לא מבין למה שכטמן היה צריך להתבזות ככה – הבוס אומר. מה הוא היה צריך את זה.

הוא הולך כנראה להקים מפלגה - אני אומרת. כן- אומר הבוס, ואני לא מבין מה יש לו להיכנס לזה. מה חסר לו. בן אדם עם כל כך הרבה הישגים.

חני ונדב עוקבים מאחור בשקט, אבל במראה אני יכולה לראות איך נדב נדרך וחושב מה להגיד.

אבל מ'זתומרת - אני אומרת אולי יש לו איזה בשורה, איזה שינוי שהוא רוצה להוביל...

נדב מניע את ראשו מצד לצד וחני מחייכת לעצמה בשקט.

הwaze  מבשר על פקקים ועל איחור של רבע שעה, אבל בנקודה הזו כבר אין לאן לברוח.

אפחד לא הולך לפוליטיקה מתוך רצון לשנות. הולכים בגלל תאוות כח – הבוס אומר וקצת מפתיע אותי. גם הוא סוג של פוליטיקאי ודווקא לא מצטייר כתאב כח במיוחד. הוא דיי צנוע רב הזמן. אפילו 'פראייר' כזה, מוותר לכוחניים ממנו.

אני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך בשיחה הזאת, אבל אני בכל זאת אומרת – אני חושבת שלא כולם. בטח יש כאלה שיש להם חלום להגשים, שרוצים לשנות את העולם, כאלה שהכח הוא אמצעי בשבילם בשביל לעשות איתו משהו, מה בצע להם בכח – אני מרגישה כמו ילדה קטנה כשאני מדברת ככה, אבל זה מה שאני יודעת להגיד, זה מה שאני באמת חושבת, טיפשי ככל שישמע.

נדב מסנן איזה פחחח ציני, אבל הוא מדבר אל העורף של הבוס, שנוהג במכונית, ככה שאין סיכוי שהוא שומע אותו.

חני בקטעים כאלה בוחנת את עצמה ובאמת אחר כך היא שואלת אותי -ואני? אני נראית לך מונעת מרצון לכח? אני לא מרגישה ככה, זה לא מה שמניע אותי - אבל היא לפחות יודעת מתי להגיד את זה ולמי.

לא הולכים לפוליטיקה בשביל לשנות דברים – פוסק הבוס. תראי את כל הזכרי אלפא בטבע. אצל כל היונקים. נראה לך שאנחנו שונים מהם?

אבל בטבע הם מפזרים צאצאים, מפיצים DNA   , מה יוצא לאנשים מכח לשמו... שכטמן כזה, אני חושבת שבאמת יש לו איזה חלום...תחושת אאוט סיידריות משתלטת אלי, שילוב של התנשאות ונחיתות. אח"כ מגבירים את הרדיו כדי לשמוע ששוב אין מה להגיד בעניין הנערים.