כתבתי הרגע בפייסבוק הפקטיבי: "בא לי משהו מתוק".

התגובה הראשונה - אני אגיש לך אותי על צלחת.

כתבתי בחזרה שרק אם הוא מרשה לי להשתמש בסכין חדה וכואבת...

המשפט השני היה: או אולי נקניקייה ושתי ביצים?

והתשובה לזה הייתה לחסום.

והנה מקבץ משפטים מטומטמים להחריד שקיבלתי מאנשים שהרגע ראו את הפרופיל שלי בפעם הראשונה:

• אני בחור מבוזבז אבל יש לי קונדום שלא כדאי לבזבז.
• אני יכול ללכת אחריך הביתה? ההורים שלי תמיד אמרו לי ללכת אחרי החלומות שלי...
• אני כותב ספר טלפונים, אפשר את המספר שלך?
• אני לא חזאי, אבל נראה לי שיהיו כמה סנטימטרים הלילה...
• בסקאלה של 1 עד 10 את 9 ואני ה-1 שלך!

אני באמת מעולם לא הבנתי את הקטע של משפטי פתיחה. פעם אחת בחיים שלי השתמשתי במשפט פתיחה וזה היה כישלון צורב. גם אז הייתי חסר ביטחון מספיק כדי להשתמש במשפט שקראתי איפשהו שעובד... בגדול, כשאני רוצה להתחיל עם בחורה, אני ניגש, מחייך, מציג את עצמי, בודק אם היא מגיבה אלי טוב ואם כן אז מתחיל שיחה שיכולה להוביל לכל מקום. זה עובד לי הכי טוב, ואני לא מבין בשביל מה צריך את כל ההתחכמויות המגוכחות.

הרי אישה היא בן-אדם בדיוק כמוני. וכשאתה מתחיל עם בחורה אז קודם כל היא מסתכלת עליך ניגש אליה, אז אתה צריך להראות לפחות נורמלי, ואז אתה צריך להיות נחמד אליה - לא מתחנף, לא מתחכם. פשוט נחמד. ואם הכל טוב אז היא תהיה נחמדה אליך בחזרה. אם היא לא נחמדה אליך בחזרה אז פשוט תלך... גם אם יכול להיות שהיא משחקת אותה קשה להשגה... זה באמת שווה את זה?

הרי ככל שאתה תשחק יותר את המשחק, ככה היא תשחק יותר את המשחק. ולמי יש כוח למשחקים?

בקיצור, תהיו אמיתיים. לא צריך יותר מזה שום דבר.

ובינתיים:

מה משפטי הפתיחה ההזויים ששמעתם/השתמשתם בהם?

אני רוצה רגע לדבר על הפרופיל המזויף שלי לפני שאמשיך הלאה:

יש לי בו מעט מאוד תמונות, רק באחת רואים פנים וגם זה בקלוז-אפ מטושטש של בחורה עם משקפיים. כדי שלא יאשימו אותי בהתחזות אבל אני כן אראה אמיתי.

מצד שני יש לי תמונת קאבר של בחורה מקועקעת עומדת עם הגב למצלמה בבגד ים טופלס. וגם תמונת הפרופיל שלי מדגישה קצת הרבה את המחשוף והחזה. בקיצור, אם אתם נתקלים בי אתם חושבים שאני כוסית...

אחת השיטות הדיי הזויות שנתקלתי בה כשיטת התחלה של גברים היא להציע לי עבודה:

עבודות אינטרנט, שיחות טלפוניות, להיות מזכירה... הציעו לי שכר שנע בין 50 ל-150 שקלים לשעה. לחיילת... בלי ניסיון, בלי ידע... 

בלי ראיון עבודה, בלי ממליצים.

פשוט על סמך "הרגשה" שאני בחורה טובה.

אני לא אתפלא אם ההרגשה הזאת היא בעיקר באזור המכנס והתחתונים של אותם גברים, שרק חושבים על איך הם מפתים את הבחורה, מזיינים אותה ואז לא יוצרים איתה יותר קשר בחיים.

בנות, אל תהיו תמימות... לא צריך להאמין לכל טמבל פונה אליכן בצ'אט של הפייסבוק.

תגידו לי? כמה ערסים יש במדינה הזאת?

למה כל פספוס שמכיר בחורה חושב שהוא יכול לקרוא לה:

מאמי, כפרה, נשמה, נסיכה, אהבה שלי, מותק, מתוקה.

כאילו באמת, איזו בחורה נורמאלית שבחור פונה אליה: "מה המצב נשמה?" אומרת לעצמה - וואלה, הוא בטוח בחור טוב ששווה להביא הביתה?

עזבו את זה - איזו בחורה חושבת לעצמה - וואו, בשבילו אני חייבת עכשיו לפתוח את הרגליים, אני מקווה שיש לו גדול...

הן לא נשמות, ולא מאמי, ולא מותק... הן נשים זרות... הן לא חברות שלך, לא עשיתם ביחד צבא וכרגע אתה בקושי יודע בת כמה היא...

לבחורה יש שם, תפנו אליה בשם שלה, תדברו איתה, תכירו אותה, תתעניינו בה, תפגינו ביטחון, תדברו על עצמכם (אבל לא יותר מידיי)... האינטרנט הזה הופך את הדברים לכל-כך זולים...

אני שמח שמעולם לא הייתי בפייסבוק האמיתי שלי כשאני רווק, זה פשוט מגעיל אותי. גם כשאני עובר את זה מהצד השני... לא הייתי רוצה שאף בחורה שאאני לא מכיר תוסיף אותי... כי אם היא לא מכירה אותי והיא הוסיפה אותי אז כנראה שהיא הוסיפה עוד כמה חבר'ה, וביניהם בטוח מישהו קרה לה כפרה או נשמה, או מאמי... ולכו תדעו, אולי, בטעות, היא המשיכה וזרמה איתו... (כי הרי חייבת להיות הצדקה לזה שהם ממשיכים ומתרבים)... איכס, מי היה רוצה אחת כזאת?