אפשר להגיד שאני ילדה בוגרת .. זה לא שרציתי להיות כזאת
החיים הובילו אותי לזה .
אני הכי קטנה במשפחה - הילדה בת זקונים , זאת שאמורה להיות הכי מפונקת
הייתי כזו ולפעמים הייתי רוצה לחזור לזה.. לא לדאוג לכלום
אמא דואגת לכל דבר ואת יושבת רגל על רגל .
אבל עכשיו ........... אני יותר בוגרת מכולם
שגרת היום שלי היא - יום לימודים , ניקיון הבית , עבודה ולישון .
הייתי חושבת שאני כמו רובוט . חוזרת על אותו דבר כל יום
זה מתיש
אבל אין לי ברירה
המצב קשה מידי ..
אני הרוסה ואני מחייכת, לא מראה את זה, לא רוצה שירחמו עליי
פשוט לא .
תמיד אומרים "את עוד קטנה מה את מבינה"
אז יש לי משהו להגיד לכם
אני בת 17 אבל תאמינו או לא, עוברים הרבה דברים בגיל ההתבגרות .
תאמינו או לא, הילדות שלי הייתה לא מושלמת.. בכלל .
אני בעצמי לא הייתי מושלמת - אף אחד לא מושלם . אני גם לא שואפת להיות כזאת
אבל אני כן רוצה להגיד לרמה גבוהה שבה אני אוכל לצחוק על מי שצחק עליי בילדות
להגיד להם תיראו איפה אני ואיפה אתם עכשיו !!
זה הצד הילדותי שבי.
הצד הבוגר אומר לי - די תעברי הלאה , התבגרת, השתנית, את כבר לא אותה ילדה שהיית . את אישה עכשיו .
הילדות שלי הייתה בודדה, לא מצאתי את האדם הנכון לספר לו הכל .
אני עדיין בודדה ... - שלא תבינו לא נכון - יש לי חברות, ידידים, משפחה
אבל זה לא זה .. זה משהו בפנים שלא מתפרץ החוצה , זה משהו שאומר תהיי בשקט, אל תדברי על פרטים אישיים עם אף אחד,
אל תסמכי על אף אחד .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Barbie :)