חתיכות של נייר מתעופפות באוויר
שברי מילים
גילאים
שנים
ימים עוברים
אנשים משונים
מתרחקים
המילים הן כל מה שנשאר
בערב, על אדן החלון את יושבת
כל המילים שלא נאמרו מעולם
משתחררות מאחיזתך,
מתעופפות אל האוויר המר
מילים אומללות
כי הרי
זו לא אשמתן
שהן אינן מיצו את ייעודן בעולם