חושבת בשפה זרה

חיי חזרו לקדמותם. כאילו הוא כלל לא היה חלק מהם. כאילו לא הכרנו לפני שנה בטאקו ולא שכרנו דירה ביחד ולא היה שומדבר הזוי אחר. כאילו לא היה קיים מעולם.

אני אהבתי אותו על מה שהוא נתן לי

ושנאתי אותו על מה שהוא עשה לי. ומה שנתן לי להרגיש.

אני מניחה שהתפקיד שלו בחיי ניגמר והעולם נתן לו ללכת.

ככה אני רואה את זה. לכולנו יש סיבה להיות פה. וסיבה להתערב בחיי אחרים.

מפגשים לא קורים סתם. וגם אם כן קורה משהו סתם, זהו סתם מכוון.

אני יודעת שהוא היה בחיי מתוך סיבה כלשהי. אני יודעת שאני הופעתי בחייו מתוך סיבה באמת טובה.

מצאנו אחד את השני, בטעות, אך בתקופה שהכי היינו צריכים.

רק עכשיו אני יכולה לכתוב על זה. רק כשעבר זמן ואני אובייקטיבית. אולי לא לגמרי, אבל אני יכולה למצוא בזה הגיון עכשיו.