לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2014    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

6/2014

תשובות לשאלון השבועי


עם מי בילית את השנה הזאת?
חוץ מהאנשים המדהימים בצבא, בעיקר עם חברה טובה שראיתי בערך פעם בשבוע. או יותר.

מי האנשים שהשפיעו עלייך הכי הרבה השנה?
המפקדת שלי. היא הדוגמה שלי לאיך חייל צריך להיות, ואני תמיד גאה שאני חיילת שלה.

מה הדבר הכי טוב שחווית השנה?
הגיוס לצה"ל. יש כאלה שמתגייסים ורואים בשנות השירות שלהם תקופה שהם רוצים שתגמר מהר, אבל אני ממש נהנית מהמסגרת הזו. אין ספק שהתפתחתי והשתניתי מאז שהתגייסתי.

והדבר הכי רע?
אני לא בטוחה. היו כל מיני דברים רעים, אבל אני מעדיפה לא לדבר עליהם כי אני דוגלת באמונה שעדיף לשכוח את הדברים שלא גורמים לנו אושר.

האם היה אירוע מתמשך שליווה אותך השנה?
השירות?

האם יש הישג שאת גאה בו במיוחד השנה?
אני גאה בעצמי על שסיימתי את הטירונות והקורס בצורה טובה, כי לפני שהתגייסתי היה לכולם סביבי מאוד קשה להאמין שאני אתאים לצבא.

איזה מעשה שעשית למען מישהו היה משמעותי גם עבורך?
אני לא בטוחה. אולי הפרויקטים של התרומה לקהילה שעשינו בבסיס?

האם התרחש השנה שינוי מהותי בך או בסביבה שלך?
אני חושבת שאני מאוד השתניתי. אני מאמינה שהיום אני הרבה יותר בוגרת ממה שהייתי שנה שעברה, שאני יותר אחראית. ואני גם חושבת שאני יותר שמחה בחיים.

איזו תובנה מהשנה תלווה אותך לחיים?
ששינויים יכולים להיות טובים. עד לא לפני הרבה זמן היו לי חרדות משינויים, גם הכי קטנים. הצבא אילץ אותי להתרגל לדברים האלה, ולהבין ששינוי הוא לא תמיד דבר רע.

נכתב על ידי , 25/6/2014 22:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רגע שמח באדיבות האחות מספר אחת


אחותי הקטנה סיימה לפני כמה ימים את התיכון – מי היה מאמין? כשישבתי בקהל הקטן (כשיש בקושי 20 תלמידים בשכבה אין פלא שהקהל במסיבת הסיום קטן) עם ההורים שלי וראיתי אותה על הבמה הבנתי שאפילו אני, שהייתי אמורה לעודד אותה ולתמוך בה לאורך כל הדרך, לא חשבתי שהיא תגיע ליום הזה. בטח שלא אחרי שהשלימה את מבחן הבגרות האחרון בהצלחה.


ולא רק שהייתי גאה לראות אותה על הבמה – שמחתי גם לדעת שהיא כתבה את ההצגה, הייתה הגורם המרכזי בהצלחה של טקס הסיום (בשנים שלפני כן הטקסים היו כושלים למדי) ושעשתה את הכול מרצונה החופשי.


אז אחרי שתים-עשרה שנים שבהן הייתי שותפה לדאגות של ההורים ולחששות שאולי היא לא תצליח להגיע ליום הזה, אני גאה להגיד: אחותי סיימה ללמוד!


ואני גאה בה כל כך.

נכתב על ידי , 21/6/2014 22:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

9,914
הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , ספרות , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAyame. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ayame. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)