אלברט קורץ לשירותכם.

...לעיתים אני חושב שהאשליה הכי טובה היא המציאות, מין קופסא גדולה מלאה ברסיסים של אנשים אחרים, כל אחד חופר ונובר ומחפש את עצמו, על אף שזה שווה ערך למחט בערימת שחת.

זה נהדר, לטבוע בתוך עצמך, הרי אתה לא בהכרח חייב לנשום, ואתה עשוי מגלים גלים, גלים גלים של עצמך ושל אחרים, ושוב, הם חופרים ונוברים בשביל למצוא את עצמם, בך?

"ללגום את קצוות נשימתך

לרעוד את קור גופך

לסעוד את מלוא תומך

ולמעוד על סף דלתך"

כך התחילה ידידות נפלאה, אבל אני לא בטוח של מי או של מה, אם ברשותכם התשובה (אם מישהו כאן בכלל =), אני אשמח.

(ו...אם מישהו ייתחכם ויירשום "42", אני אגחך ואעריך.)

אני אוהב אתכם, אני פשוט אוהב אתכם, לא משנה מי אתם ומה אתם, אני אוהב אתכם.