The Perks Of Being a Wallflower

איך אסביר את ההרגשה הזאת?

ההרגשה המייגעת והמתסכלת,

ההרגשה של הבדידות?

בדידות זה אומר תמיד להיות לבד,

אפילו בחברת אנשים,

להרגיש לא שייך לאף אחד.

בדידות אומרת שברגעים הכי קשים,

אין, פשוט אין,

מי שיהיה שם בשבילך.

בדידות אומרת שגם אין לך אנשים

ליצור איתם רגעים שמחים.

בדידות זה פחד,

פחד לחזור הבייתה, לשקט.

למקום היחיד שבו אתה נמצא לבד-

עם עצמך,

בלי הסחות דעת

ולפחד.

בדידות זה לפחד-

להגיע למצב שאתה באמת נשאר,

רק עם עצמך.

שתצטרך לחדור אל תוך עומקי המחשבות

ולהבין בעצם,

שאין לך אף אחד.

בדידות זו המועקה

כשאתה כבר לא כל כך בטוח- 

אם למישהו יזיז בכלל כשתמות,

אם למישהו זה מזיז בכלל שאתה חי..

בדידות זו אומר לקום בבוקר,

בחוסר אונים,

ולקוות כל היום שיקרה נס

ובאופן פתע יגאלו אותך מיסורייך ותמות.

בדידות זה אומר לשכב לישון,

לצרוח אל תוך הכרית-

שרטובה כולה מדמעות,

ולהתפלל לא לקום יום למחרת.

בדידות זה לחייך

לחייך ולהגיד שהכל בסדר

כי כשאנשים שואלים מה שלומך

לא באמת אכפת להם,

זה רק מתוך נימוס.

בדידות זה לחכות כל היום,

לחכות להגיע לחדר ולהתפרק,

להיות עצמך.

לבכות לבד, כי אין למי.

בדידות זה להתפרק,

כשאף אחד אחר לא מבין,

ולפגוע בעצמך,

כי בעצם זה הדבר היחיד שנותר לעשות.

בדידות זה אומר להיות לבד.

זה אומר שהאנשים שאהבת,

לא מספיק אהבו אותך-

בכדי להשאר.

בדידות זהו שמי השני.

בדידות זה העולם שבו אני חיה.

בדידות זו החברה היחידה שנותרה לי,

שמלווה אותי בכל יום שעובר.

שמזכירה לי בעצם,

שכל כך רע לחיות איתי-

שכולם החליטו לעזוב.

בדידות מזכירה לי-

שאני לא יכולה לעזוב את עצמי.