The Perks Of Being a Wallflower

סיפרתי לחבר טוב שלי על החרדה שלי מהים.

סיפרתי לו שטבעתי וחטפתי התקף חרדה בו זמנית,

ולא הצלחתי לנשום או לשחות ולהוביל את עצמי לחוף,

שמזלי שמישהי הושיטה לי יד ועזרה לי לשחות בבטחה אל החוף.

הוא סיפר לי שרוב מקרי הטביעה הן מאנשים שחטפו התקף חרדה,

וטבעו בסופו של דבר.

אם נסחפים עמוק מדי אל תוך הים,

צריך פשוט לצוף.

לא משנה באיזה תנאים של מזג אוויר וכמה הגלים גבוהים,

גם בים סוער,

פשוט לצוף.

תוך שעתיים מגיעים לחוף.

חשבתי על זה והרעיון מהפנט אותי.

תחשבו על זה, להכנס לים.

כשהמים בהתחלה נוגעים בכפות הרגליים,

לאחר מכן, הם מגיעים לירכיים, ולבטן,

אל החזה והכתפיים, הצוואר, ובבת אחת מגיע גל

ומכסה את כל הגוף.

ובמקום להכנס לפאניקה, אפשר להרגע,

להסחף ברוגע, בתוך מערבולת החושים,

ולהתעלות מעליה - לצוף.

להכנע לכאב אך להערים עליו ולהגיע לשלווה נצחית.

כשהכאבים - הגלים מלטפים את הגוף,

אך לא פוגעים, לא חודרים, רק חולפים ושבים.

וכשנייה לפני שהנצח מאבד מעצמו,

חוזרים אל החוף, אל המציאות.