אז עליתי לכיתה יב'.
כפי שכתוב בכותרת זה היום הראשון האחרון שלי. לא יהיו יותר ימים ראשונים בבית ספר כי זו השנה האחרונה.
כרגע אני עוד מנסה לעכל שזאת באמת השנה האחרונה, וכולם אומרים שהיא עוברת ממש מהר והאמת שאני מקווה שתעבור מהר כמה שיותר.
מחשבות על סרט גמר שמצפה לי וכל הבגרויות והמבחנים עושה לי קצת סחרחורת ולחץ בחזה.
קצת התגעגעתי לכולם, וקצת היה לי טוב איפה שהייתי בלבד שלי בחופש.
היו כאלה שהתגעגעתי אליהם יותר והיו כאלה שפחות.
הכרנו את המורים החדשים והמערכת החדשה,
עוד לא התחלנו ללמוד אבל אני מקווה שלא נתחיל בקרוב כי אני עוד לא מוכנה לזה נפשית.
אני מקווה שהמורים יהיו בסדר ולא יהיו יותר מדי מריבות ובעיות.
מקווה שגם עם החבורת בנות שלנו בכיתה לא יהיו יותר מדי ריבים.
מספיק לי הריב עם סיוון, לא צריכה עוד אחד על הראש.
ראיתי אותה היום אחריי שכל החופש כמעט ולא ראיתי אותה,
ואני פשוט לא יכולתי לראות אותה, אני כל כך כועסת עליה, אין לי אפשרות אפילו לתאר כמה.
בכל מקרה חוץ ממנה (שיכולה לקפוץ והאמת שמעניינת לי את ה***), שמחתי לראות את כל החברים שלא יצא לראות כל החופש,
ויש לנו ילדה חדשה בכיתה והיא ממש ביישנית ואני מקווה שבהמשך היא תדבר יותר עם אנשים.
הפוסט הזה יצא מבולגן מדי אבל הייתי חייבת לכתוב פוסט כזה.
מאחלת לעצמי לשנה הזאת לא להכנס לדיכאון יותר, ולפתח בטחון עצמי ודחוף.