The Perks Of Being a Wallflower

אני לא אוהבת את הצביעות של יום כיפור.

איך שכולם כותבים סליחות למכרים שלהם,

ולא מתוך סיבה מסויימת,

הם לא חושבים בדיוק על הדברים שבגללם הם מבקשים סליחה,

הם מבקשים אותה בכלליות, כדי לעשות וי על זה, להמשיך הלאה.

הם לא באמת מצטערים.

הם ימשיכו לעשות טעויות ולפגוע.

במקום לבקש סליחה על משהו שעשו, כשהוא עוד טרי, 

כשהסליחה עוד משמעותית, מסמלת הבנה למידה ובגרות.

ואז זה מכסה את כל הדברים הרעים שהם עשו.

והם יכולים להרגיש נקיים, להרגיש טהורים, שהם אנשים טובים יותר עכשיו.

ואני אפילו לא מדברת על הצום שלפי דעתי מגוחך אבל לא משנה.

ואחרי יום כיפור, הם מתחילים את הספירה מחדש,

את הצבירה מחדש.

עד ליום כיפור הבא, שיחטא אותם שוב.

לכן, אני לא מבקשת סליחה ביום כיפור.

עקרונית, זה היום היחידי בשנה שבו לא אבקש סליחה.

כי לא צריך יום שיזכיר לך להתנצל ולבקש סליחה,

סליחה מגיעה מבפנים.

סליחה אמיתית וכנה מגיעה מהלב.