הכל נהיה מסורבל
הכל נהיה מבולגן
אני לא זוכרת כלום
שוכחת את הכל
לא יודעת להתבטא
לא יודעת להחליט החלטות
לא רוצה להתמודד
לא יכולה להתמודד
קשה לי לצחוק
קשה לי לאכול בלי רגשות אשמה
קשה לי ללמוד
קשה לי לצאת עם חברות
קשה לי לעשות כל דבר
אני רק רוצה לישון
וזה בערך כל מה שאני עושה
הוא פוגע בי ברמות שאני לא יכולה אפילו להתחיל לתאר
וככל שאנחנו נכנסים יותר לעומק הזה
לריבים ולכעסים ולאי הבנה
ככה אני מרגישה יותר שאני מאבדת אותו
הוא עומד להפרד ממני בחודש הקרוב
אני בטוחה בזה
ואם לא, אז הוא לא מראה לי שלא
הוא לא אמר לי בזמן האחרון *בכלל* שהוא אוהב אותי
רק היום, וגם כן זה הרגיש שהוא אומר את זה רק כי חתכתי אתמול
סיפרתי לו בסוף
הוא כעס
הגיב בצורה ככ אנוכית ודוחה
במקום להבין, לעזור, להיות נחמד
הוא פשוט אמר שהוא לא רוצה לדבר
שקשה לו לחשוב על זה
שזה דפוק
למה לו קשה?
אני זו שחתכה
אני זו שהרגישה רע מספיק כדי לקרוע לעצמי את העור
אז לך קשה?
טוב.
אין לי כוח לנשום
אני לא רוצה לנשום
מקרה הומופובי היום בבית ספר
גרם לי לבכות מול המנהל
ביקשתי ממנו שיביא את ארגון חוש"ן לבית ספר
הוא ביקש שאני אכתוב לו מייל מפורט עם הבקשה
ונראה כאילו הוא באמת רוצה לעזור
אני לא יכולה להתחיל לכתוב את המייל הזה
כתבתי לעצמי המון דברים לעשות היום
ובמקום לעשות את כולם
לא עשיתי כלום
מחר יש לי מבחן שלא התכוננתי אליו שנייה אחת
אני לא אגיע מחר לבית ספר ומקווה שלא יכעסו ההורים
נמאס לי מהכל
אני רק רוצה כבר להפסיק להיות בשליטה על עצמי
הלוואי שתעבור כבר חצי שנה מזדיינת
שתעבור מהר בלי יותר מדי ירידות
אני לא מסוגלת להתמודד נפשית עם עוד ירידות במצב רוח
הלוואי ונשרוד אני והוא את החצי שנה הזאת
כדי שאהיה חופשיה ונוכל לגור ביחד
כי אני עפה מפה ברגע שאוכל
גם הוא מחכה לעוף מהבית שלו
אבל הוא לא רוצה לגור לבד
אז כשאני אהיה בת 18 ואסיים את הלימודים אני הולכת לגור איתו
זהו החלטתי
ביום בהיר ויפה אני אנחית על ההורים שלי את העובדה שיש לי חבר
שהסתרתי אותו שנה וכמה חודשים
ושאני הולכת לגור איתו
סאלמת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Not Alice