בזמן האחרון אני וסיוון מרגישות קצת יותר בטוחות לדבר אחת עם השנייה
וזה נורא מלחיץ אותי
כי אני לא רוצה להמשיך לדבר איתה כאילו לא קרה כלום וכאילו היא לא פגעה בי ונטשה אותי
אני גם לא יודעת אם היא רוצה בכלל לדבר איתי, מרגיש כאילו שכן, אבל אי אפשר לדעת
בכל מקרה גם אם כן, אני לא אוותר לה על שיחה על מה שקרה
בחיים לא
אתמול הייתה הפעולה הראשונה של איגי השנה והיה מגניב
הכרנו את המדריכים החדשים ואת הילדים החדשים בקבוצה
היה זורם ונחמד והחדשים נחמדים סך הכל
המדריך נראה לי ממש נחמד ואני כבר ממש אוהבת אותו ומרגישה שאתחבר אליו השנה
המדריכה ניראית לי קצת שופטת ולא ממש נחמדה אז אותה פחות אהבתי אבל אני אופטימית בינתיים
סיוון לא הגיעה לפעולה הראשונה אז זה נתן לי קצת בטחון כי הייתי צריכה את זה
גם אביתר לא הגיע כי עשו לו סיפור כי הוא הרבה יותר גדול מהגיל שמותר לבוא לאיגי
בתקופה האחרונה התחלתי להרשם לכל מני שנות שירות, ובכללי ההתעסקות במה שיקרה אחריי סיום הלימודים, לא פוסקת
אני מוצאת את עצמי חושבת רק על זה כל היום
היחסים עם קיפי נהיו טובים יותר, אנחנו פחות רבים
ורואים ששנינו עושים הרבה מאמצים כדי לרצות אחד את השני
וזה מסתדר
השבוע האחרון היה די טוב לעומת השבועות הנוראיים שהיו לפניו
אני מצפה לשבוע חיובי (בתקווה)
ביום שני ניפגש לסשן
אני קצת בלחץ כי אני יודעת שהוא יהיה סשן קשה
אבל בסך הכל אני אצליח לעבור את זה בשלום (או שלא, הוא מחליט)
אני מרגישה שאני רוצה להכיר אנשים חדשים, אולי מפה אפילו, לדבר עם מישהו חדש.
להכיר מאפס.
אם מישהו קורא ורוצה לשלוח הודעה הוא מוזמן:
[email protected]