The Perks Of Being a Wallflower

הלוואי והאתר לא יסגר

שיקרה משהו והכל יסתדר

אם זה רק יצליח והוא ישאר לתמיד

בחיי שאני מבטיחה בבלוג להתמיד

ואם תפילה זו, תצליח למשל,

לכתוב בחרוזים עלובים, אחדל!

הייתה תקופה ארוכה שממש ירד לי מלכתוב כאן. האיומים על הסגירות, חוסר ההתמדה, הבלוגים האחרים שהתחילו להתנוון, וואלה הוריד לי לגמרי.

האמת שעוד לפני שזה קרה כבר אני בעצמי התחלתי לדלל את כמות הפוסטים שכתבתי, לא יודעת למה.

אבל באמת שאני מאוד מתגעגעת, ועם כל ידיעה שמגיעה לגבי עתיד האתר אני מתרגשת איתה או מתבאסת, תלוי במה שהיא מביאה איתה.

אני מאוד מקווה שהאתר יהיה שלנו, שהסוף יהיה טוב.

מאוד קשה לדעת כבר, שמעתי כבר כל כך הרבה ידיעות שהכל מתערבב והפצע כבר הגליד והוא לא כואב ומגרד יותר, אבל הוא בהחלט שם וקיים ומדי פעם נותן איזה הבזק כאב להזכיר שהוא כאן ונשאר.

אז לא יודעת כבר מה לחשוב.

אם האתר יחזור אני באמת מבטיחה להמשיך לכתוב.