בזמן האחרון אני זוכרת את החלומות שלי לפרטי פרטים.
והם מרגישים כל כך אמיתיים שאני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליהם.
ואני לא מבינה למה הם מגיעים בכלל.
טוב את החלום הראשון הגיוני שחלמתי.
המצב בארץ עם כל הפיגועים והדקירות, זה הגיוני שאחלום על זה.
אבל החלום השני? מה הקטע?
חלום ראשון:
חלמתי שאני צריכה לנסוע לקנות משהו בעזריאלי, ושאני לוקחת איתי ביחד את אחותי הקטנה (בת 9).
אנחנו נוסעות באוטובוס, ולא מפסיקות להסתכל לצדדים, לבדוק שאנחנו בטוחות.
מגיעות לעזריאלי, אנחנו צריכות להגיע לקומה העליונה ובינתיים אנחנו בקומה הראשונה.
הקניון שומם ובקושי יש בו אנשים, מרוב פחד לצאת מהמחבלים.
אנחנו הולכות ביחד ומתות מפחד, פתאום אנחנו פוגשות את המדריך שלי מהמסע לפולין,
אנחנו מבקשות ממנו שילך איתנו לקומה העליונה כי אנחנו מפחדות.
בדרכנו לקומה העליונה, אנחנו רואים חנות של סטימצקי ואני רציתי להכנס ולהסתכל.
כשאנחנו בפנים, אני מסתכלת על מישהו עם חזות ערבית.
אני אומרת לעצמי ולאחותי שזה בסדר וזה לא אומר שום דבר.
בכל מקרה, פתאום מגיעים עוד שני אנשים מפחידים ואני אומרת למיקה שנלך וכשאנחנו מתקרבות לדלת אחד מהאנשים המפחידים נועלים אותה.
הם מכבים את האור.
פתאום גם אמא שלי שמה נעולה ביחד איתנו.
אני רצה לדלת ומצליחה איכשהו לפתוח אותה, אך נאבקת עם איש מפחיד אחד.
אני רצה החוצה, יוצאת מהקניון והוא רץ אחריי.
אני מתחבאת מאחוריי שיח אחד, הוא עובר לידי ואני בשקט והוא לא שומע אותי ועובר אותי.
אחר כך הוא חוזר חזרה כדי לחזור לקניון, לחנות, ואני משום מה לא מצליחה להפסיק להתנשם.
הוא שומע אותי, ותופס אותי.
סוף.
חלום שני:
אני לא בדיוק יודעת למה, אבל אני עוברת בית לתוך בית גדול כזה, אולי בית מלון.
לי יש חדר משלי, אבל החדר שליד החדר שלי, הוא החדר של האחת והיחידה - ג'ולין.
(הסבר קטן מי זו, היא החברה העכשווית של האקס שלי דיימון.)
בכל מקרה, היא מתנהגת אליי בצורה מגעילה ואני חושבת שהיא גם עושה לי דברים רעים.
ואז הוא מגיע לבקר אותה, ובשביל להגיע לחדר שלה, הוא צריך לעבור ליד הדלת של החדר שלי.
הוא עושה את זה מהר, אבל אני מספיקה לראות אותו.
הוא מגיע אליה ואז שניהם הולכים משם מהר.
אני באה אליהם ואומרת להם שראיתי אותם, שואלת את דיימון למה הוא לא בא לומר לי שלום.
והוא עצמו כל כך מגעיל.
ומתנהג בצורה שלא מתאימה לו, ולא איך שהכרתי אותו.
אחר כך מגיעה מסיבה, מסיבת בריכה אני חושבת אבל אף אחד לא נכנס לבריכה.
ואני נמצאת שם.
אני כל הזמן מנסה לדבר עם דיימון, וזה לא מצליח לי. אני רואה אותו מתחיל עם בנות אחרות.
ואני מנסה להזהיר את ג'ולין מפני זה, הוא יבגוד בך כמו שהוא בגד בי איתך.
והיא לא מאמינה לי, ואז הוא כועס עליי שאני אומרת לה את זה.
אבל זו האמת ואני באמת מנסה להיות נחמדה ולעזור להם.
שניהם פשוט הולכים ואני לא רואה אותם יותר.
סוף.
מעצבן אותי שאני ממשיכה לחלום עליהם. מעצבן אותי שאני חתיכת קנאית.
ואני אפילו לא יודעת במה אני מקנאת.
אני לא רוצה אותו בכלל, נגמר.
אבל העניין לא יהיה סגור מבחינתי עד שהם יפרדו.
אני לא אשיג את השלווה הנפשית ואת הסגירת מעגל של הסיפור הזה,
עד שהם לא יפרדו.
ועד אז, בכל הזמן הזה שהם ביחד, כבר בשנה האחרונה, אני אהיה מרותקת לסיפור הזה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Not Alice