The Perks Of Being a Wallflower

שוב העלית את הנושא האסור

שאלת למה אני מתעניינת בך בכלל

עניתי לך שמהרגע שנישקת אותי התאהבתי בך

ענית לילה טוב והלכת לישון

אפילו לא ענית

פחדתי, לא ידעתי איך להגיב

וכעסת שהתעלמתי

הוצאת אותי הרעה בסיפור

הפוגעת

אבל האמת היא שפגעת בי עמוק עמוק

יותר ממה שאתה יודע ותדע

אני כל כך רוצה אותך אביתר

לעולם לא תדע

לפני חודשיים שלחת לי הודעה

כתבת שאנחנו בערך מכירים

אני לומדת בבית הספר שבו אתה מלמד

אתה בחטיבה ואני בתיכון

התחלנו לדבר והקשר היה נחמד

כל כמה ימים שיחה נחמדה ומשעשעת

הכרתי אותך, למדתי עלייך

למדתי שאנחנו לא כל כך שונים

אחרי כמה שבועת ההוא נפרד ממני

ואתה היית שם כדי לעזור לי ולעודד

הקשר נהיה יותר חזק

התחלנו לדבר בכל יום

בכל יום חיכיתי להודעה שלך

חיכיתי לתשומת הלב שלך שתהיה מופנית אליי

חיפשתי אותך בכל יום בין מאות התלמידים

בתקווה לראות את הפנים שלך

יום אחד, זה היה בשיעור מתמטיקה

שלחת לי הודעה

"אני מת לנשק אותך"

הלב שלי דפק כל כך חזק, 

ריגשת אותי, והרגשתי הרגשה חמימה שכזו בבטן

כתבת לי להגיע לאיזו כיתה שיש לך מפתח אליה, אפשר לנעול

נכנסתי ודיברנו

הייתי מאוד נבוכה, וידעתי שגם אתה

פתאום הייתה שתיקה שכזו

אבל לא מביכה, שתיקה טובה

התקרבת אליי, שמת יד על הירך שלי

הרגשתי את החום שלך מתקרב אליי

ונישקת אותי

נשיקה מדהימה, מלאה בהמן רגשות מעורבים

מתוקה כזאת, נעימה

לאחר מכן היה שבוע מאוד אינטנסיבי בקשר אלינו

נפגשנו הרבה והסעת אותי הבייתה גם

התנשקנו הרבה

לאחר כמה ימים, אחרי הנשיקה

הגעתי אלייך הבייתה, עלינו לחדר שלך

התנשקנו ואחרי כמה דקות כבר שנינו היינו ערומים

טוב בערך... אתה לא הורדת את החולצה

לא בטחת בי מספיק

וקיימנו אהבה

אחרי זה שמתי את הראש על החזה שלך

והרגשתי שאני במקום הנכון

שאני לא מצטערת

שאני רוצה להמשיך ולהיות איתך

הרגשתי שאני רוצה אותך

אחרי זה המשכנו, המשכנו לנסות

אבל משהו השתנה

אתה התחלת לסגת

הרגשתי ריגרסיה מצידך

וככל שהתרחקת אני רק רציתי יותר להתקרב

הפסקנו להתנשק

הפסקנו להפגש

אתה כל הזמן מחפש תירוצים 

לברוח ממני

וגם כשאנחנו ביחד לא כיף

לא כיף כי אני יודעת מה שאתה חושב

ואז אני נלחצת והמילים נבלעות

ואז גם לך לא כיף ואתה מחפש תירוץ שאני פשוט יתרחק ממך

אתה לא רוצה אותי, ביקשת שנפסיק לנסות

אני יודעת שאני קשה

אני יודעת שאני שמנה מדי בשביל להיות מושכת

אני יודעת שאני בכיינית

אני יודעת שאני מדוכאת מדי

אני יודעת שאני יכולה להיות מציקה

אני יודעת שאני לא סבלנית

ואני יודעת שאתה לא רוצה אותי

אבל אני אוהבת אותך

התאהבתי בך

עוד מהרגע שנישקת אותי

וזה כואב, זה כואב שזה לא הדדי

וזה מרגיש כאילו הבטן שלי נשרפת מבפנים

בכל פעם שאנחנו מדברים

וההתלהבות שלך ממני כבר איננה

אני אוהבת אותך וכועסת עלייך

מאשימה אותך

למה נישקת אותי?

ידעת שאתה אוהב אותה, ידעת

ידעת שלא תאהב אותי

אז למה? ידעת שתפגע בי...

אני אוהבת אותך

סליחה שהובלתי אותך למבוך הזה

אליי,

סליחה.

אני מרגישה כאילו לכדו אותי בתוך כלוב,

ואני לכודה בו.

מסביבי אנשים צוחקים עליי,

ואני מושפלת בתוך הכלוב.

ככל שהזמן עובר,

הכלוב נהיה קטן יותר ויותר.

ואני נלכדת בפנים.

נהיה פחות נוח,

כי אין בתוכו מקום בשבילי יותר.

מדי פעם אני מצליחה להזיז את האף,

ולהריח מבעד לאחד החורים.

להריח את האוויר שבחוץ,

ולדמיין שיהיה טוב יותר.

וברגע שזה קורה,

החור נאטם.

ואני נשארת ללא אוויר בכלוב.

אין דרך לברוח.

אפילו לאנשים שסביבי אין מפתח,

ואני לכודה בכלוב הזה לעד...

איך אסביר את ההרגשה הזאת?

ההרגשה המייגעת והמתסכלת,

ההרגשה של הבדידות?

בדידות זה אומר תמיד להיות לבד,

אפילו בחברת אנשים,

להרגיש לא שייך לאף אחד.

בדידות אומרת שברגעים הכי קשים,

אין, פשוט אין,

מי שיהיה שם בשבילך.

בדידות אומרת שגם אין לך אנשים

ליצור איתם רגעים שמחים.

בדידות זה פחד,

פחד לחזור הבייתה, לשקט.

למקום היחיד שבו אתה נמצא לבד-

עם עצמך,

בלי הסחות דעת

ולפחד.

בדידות זה לפחד-

להגיע למצב שאתה באמת נשאר,

רק עם עצמך.

שתצטרך לחדור אל תוך עומקי המחשבות

ולהבין בעצם,

שאין לך אף אחד.

בדידות זו המועקה

כשאתה כבר לא כל כך בטוח- 

אם למישהו יזיז בכלל כשתמות,

אם למישהו זה מזיז בכלל שאתה חי..

בדידות זו אומר לקום בבוקר,

בחוסר אונים,

ולקוות כל היום שיקרה נס

ובאופן פתע יגאלו אותך מיסורייך ותמות.

בדידות זה אומר לשכב לישון,

לצרוח אל תוך הכרית-

שרטובה כולה מדמעות,

ולהתפלל לא לקום יום למחרת.

בדידות זה לחייך

לחייך ולהגיד שהכל בסדר

כי כשאנשים שואלים מה שלומך

לא באמת אכפת להם,

זה רק מתוך נימוס.

בדידות זה לחכות כל היום,

לחכות להגיע לחדר ולהתפרק,

להיות עצמך.

לבכות לבד, כי אין למי.

בדידות זה להתפרק,

כשאף אחד אחר לא מבין,

ולפגוע בעצמך,

כי בעצם זה הדבר היחיד שנותר לעשות.

בדידות זה אומר להיות לבד.

זה אומר שהאנשים שאהבת,

לא מספיק אהבו אותך-

בכדי להשאר.

בדידות זהו שמי השני.

בדידות זה העולם שבו אני חיה.

בדידות זו החברה היחידה שנותרה לי,

שמלווה אותי בכל יום שעובר.

שמזכירה לי בעצם,

שכל כך רע לחיות איתי-

שכולם החליטו לעזוב.

בדידות מזכירה לי-

שאני לא יכולה לעזוב את עצמי.

החברה הכי טובה שלי.

החברה הכי טובה שהייתה לי אי פעם.

היא מדהימה, רואה הכל. 

חסרת בטחון מבפנים אך מפגינה המון בטחון כלפי חוץ.

משהו לא בסדר איתה, אני רואה את זה.

אני קוראת בעיניים שלה שמשהו לא בסדר.

אני מנסה לשאול אך היא אינה עונה.

היא זרקה לי פעם איזו הערה שהיא חושבת שיש משהו בה לא כמו כולם.

שהיא אוהבת בנות.

אבל שתקה מאז ולא העיזה לדבר על הנושא.

אני לסבית.

היא שומעת על איך שאני מדברת על הנטיות שלי בגאווה ובלי בושה.

ואני רואה את הקנאה בעיניים שלה.

אבל עד עכשיו אני מניחה שהכחשתי.

לא רציתי להתחיל להתמודד עם זה.

אבל לא, היא לא בסדר.

היא צריכה עזרה.

היא צריכה מישהו שיהיה שם בשבילה לעזור לה.

אני באמת מנסה ובאמת רוצה לעזור לה אבל לא יודעת איך.

תני לי לעזור לך. אני פה.

בכל יום אני אומרת לה את זה.

סיוון, אני אוהבת אותך.

את חשובה לי.

תני לי לעזור לך.

תני לי להיות שם בשבילך.

תיראי אותי לאן הגעתי.

ואני יכולה לעזור לך.

ברגע שתביני שזה לא נוראי. זה לא נוראי לאהוב.

סיוון תני לי להיות שם בשבילך. 

כמו שאת תמיד שם בשבילי.

אני יודעת.

אני יודעת שאת לסבית.

אני יודעת.

ואני רוצה לעזור.

ואני נשבעת שאעזור.

אני אעשה הכל כדי שתהיי שלווה.

עם עצמך.

שתקבלי את עצמך.

עוד לא נגמר, תפסיק להגיד שכן. 
עוד לא נגמר.. לא. 
חכה עוד דקה.

שניה אחת, תסתכל עליי יפה נו 
איך נהיית לי ככה? 
נחבאת מהר מדי.

בשניה אחת 
אני הפסדתי אותך 
אי אי אי

בשניה אחת 
אני הפסדתי אותך 
אי אי אי

עוד לא נגמר 
תפסיק להגיד שכן 
לא נגמר לא

אני לא מוכנה, לא. 
אני לא מוכנה, לא. 
אני לא מוכנה..

בשניה אחת 
אני הפסדתי אותך. 
אי אי אי

בשניה אחת 
אני הפסדתי אותך. 
אי אי אי